Fucking Union

הגעתי לבית חשוך, רק כדי להזכר שכבר כמה ימים תלויה מודעה של חברת החשמל שהם מפסיקים את החשמל בין רביעי לחמישי מהלך כל הלילה. מילא, אמרתי לעצמי, מורידה מגפיים, מקלפת חצאית, זורקת סוודר, מפשיטה חולצה, ונכנסתי למיטה. לא רגילה להירדם בלי לקרוא כמה עמודים, אבל אי-אפשר היה להדליק את האור ואני נרדמתי מיד.

התעוררתי שלוש שעות מאוחר יותר, עדיין לחושך, ואחרי כמה התהפכויות, ליטופילי (ליטופי-פילי), התכסות טובה יותר בשמיכה (סססעאמק צריך כבר להוריד את הפוך) ועוד התהפכויות הבנתי שכבר לא אצליח להירדם. בחמש בבוקר חזר החשמל וניסיתי לחזור לישון עם הספר. אבל הפעם הוא לא הרדים אותי.

אז קמתי. שמתי גרביים חמים, סווטשרט ענק של אולד נייבי וכרבולית כתומה, והתיישבתי ליד המחשב לקרוא קצת מיילים ופוסטים ולשמוע את המוסיקה הנהדרת שיש בבוקר ב- 88FM. עוד שעה השעון יצלצל ואני כבר לא חוזרת לישון.

בדרך-כלל אין לי בעיות שינה. אבל כנראה שעומס הדברים שמעסיקים אותי בזמן האחרון מעירים לי את תאי המוח ומכריחים אותי לפעול, לנוע, לא לקפוא על שמרים. החלטתי להתחיל לחפש לי עבודה שלישית, בשעות אחר-הצהריים. משהו שיכניס לי עוד כמה ג'ובות ולא יבאס אותי יותר מדי. למען האמת, האידאל הוא לעשות משהו קטן שווה במיוחד ושיכניס לי כסף טוב יחסית לשעות העבודה. רעיונות יתקבלו ממש בשמחה. חוץ מאשר להיות בשירות לקוחות או לעשות משהו פיסי עם הידיים - אני חושבת שאני פתוחה להצעות.

אבל בעיות התעסוקה שלי לבדן לא היו מדירות שינה מעיני, כמה שהן מעסיקות אותי בימים אלה. יש גם את הנשיקה המאוד מצויינת שהיתה לי רגע לפני הכניסה לבית החשוך ובסופו של הדייט הכי טוב שהיה לי זה שנים. אני לא אוהבת לכתוב על דייטים ראשונים. זה מזל רע, ומוציא אותי אחר-כך נורא לא יציבה - רגע מתלהבת בטירוף ורגע נסוגה עם תובנות. אבל נו, אני כבר ערה ומתרגשת, וברגע זה של בוקר בהיר שעולה על גג מצוחצח, אני מרשה לעצמי להאמין שזה זה. שהוא מה שחיכיתי בשבילו. שאם הוא אומר לי שהוא יתגעגע עד מחר ואני מקבלת זץ בבטן ולא רצה להקיא, אז אולי משהו טוב קורה כאן לשם שינוי. טוב, די. נראה. תמשיכו לעקוב. ואל תתפלאו אם עוד יומיים אני ארוץ למחוק את מה שכתבתי כאן מרוב פאדיחה.

השירים ב- 88, שמוקדשים הבוקר לחורף החדשדש פשוט נפלאים! אני אשתף אתכם בנוכחי:

לקום בבוקר שבת עם הידיעה שהבטחתי פוסט-אפרים.

לקבל מחברים של חברים מצגות של מערכי שיעור מסודרים ויפים, בצירוף תרגילים, ועוד באנגלית.

לנסוע באופניים ברחבי העיר, אפילו בעליות, ולא להזיע.

כשההורים בחו"ל ואחותי מחליטה לקחת יוזמה ולהזמין (לראשונה!) את אחותה הקטנה לארוחת שישי בביתה ההורס.

לגלות שאני לא מקנאה בכלל בביתה ההורס, אלא מצליחה לפרגן עליו מכל הלב.

לפגוש את האחייניות המאממות שלי ולהעביר איתן ערב במשחקים ובצפייה בסרט של דיסני, תוך שהן מתגפפות סביבי ובכל פעם שיש קטע מפחיד לזכות בהתכרבלויות ממיסות.

לבלות יום איכות של שיטוטי תל-אביב עם בלוגריות מקסימות, שכולל ארוחת צהריים מאוחרת בבית-קפה, קניית חצאית מגניבה במחיר מעולה, סיבוב משעשע בסיסטרס וקינוח לעת ערב של גלידת-יוגורט-עם-פירות הכי שווה בעיר.

לקבל למחרת עשרות תמונות שאחת אחרת צילמה אותי כדי שאוכל סוף סוף להציג את עצמי בלי להתבייש בפני הבחורים הוירטואלים.

לנסות את אחת התמונות על בחור חתיך (אם כי לא מועמד אמיתי) ולקבל תגובה של "איזו סקסית את!"

לחדש את הפוני שלי תוך כדי בליינד דייט מרגש עם גילי אש. הבחורה היא אפרית מקצועית!

באופן כללי ועל כל המשתמע מכך: בלוגרים.

לפגוש שוב את המטופלים שלי ולהזכר שאני מאוד אוהבת את העבודה שלי, גם אם את שכר הדירה היא לא מצליחה לשלם לי.

לראות את מפרץ האהבה על סמים עם חבר טוב.

הסדרה "רוק 30". במיוחד הפרק הראשון בעונה השניה.

להתחיל את יום שישי בבוקר בשיעור יוגה קשה במיוחד, שבסופו הגוף כל-כך שמח שהוא אומר המון תודה.

להמשיך אחר-כך לשחיה בבריכה כמעט ריקה, עם מים בטמפרטורה מדוייקת ושמש צהריים נעימה ששולחת קרניה דרך החלקים שעדיין פתוחים לבריכה ושעוד מעט ייסגרו.

לסיים את קילומטר השחייה כשב MP3 המגניב שלי יש את השיר הזה:

(ולדמיין שאיזה אַפֵּר קטן בתוכי שר לי את המילים האלה בדיוק)