תוקפים אותי מעבר לפינה

פלאשבקים

מכל מיני סצינות הזיויות ומוזרות מהקשר המקולל הזה.

תמונות של ריבים, של התכרבלות, של בילויים משותפים.

סטירה שקיבלתי, סטירה שהחזרתי...

סצינות סקס, ארוחות משפחתיות, אינטרקציה עם חברים, אלכוהול...

אני מרגישה כמו שהרגשתי חודש אחרי. אני שונאת את זה.

הבדידות מחלחלת לתוכי כמו חומץ. שורפת את אברי הפנימיים. מנפחת לי את הבטן בחמצן כמו בלון. מנפחת, מנפחת, מנפחת.

אין לי לאן לברוח.

בבסיס אני מבודדת מכולם.

בבית הסיוט המשפחתי הזה רודף אותי.

שיעברו החודשים האלה כבר.

בזה הרגע, פניתי פניה חדה.

חתכתי את כל מה שרע, מושחט ולא טהור בחיי.

במטרה לחיות את החיים שאני רוצה.

שינוים חדים, דרסטיים, חותכים, נחרצים, מוחלטים.

הנאה אחרונה ורגעית מטיפת חטא.

למען חיים חרוצים, טהורים ובהירים יותר.

פתאום אני פוקחת עיניים, ורואה, שבשנה האחרונה, גם אם המקצועיות שלי הייתה בשמיים, גם אם הובלתי, הנהגתי, חינכתי, ולימדתי...

החיים שלי היו בקרקעית.

לא בריאים, רודפי תענוגות, רגעיים, מעופשים, נרקבים, שיכורים, אפופי עשן.

הפציע שחר חדש.

בריאות, אהבה, אושר, צלילות, חום, שמש, מרחבים, אוויר, תעוזה...

אני אהיה האני הכי טוב שאני מסוגלת להיות.

זאת תקופה כל כך מבלבלת.

קשה, כואבת, מחוספסת, חסרת סבלנות, קרה.

אני לא מוצאת את הידיים והרגליים שלי. הכל מוזר ושונה.

הסיגריות, הטבעונות, היומיות, הגירושין. כל כך הרבה דברים שצריך להתרגל אליהם, להסתגל אליהם...

אני לא יודעת מה להרגיש ומה לחשוב. הרגשה שמעולם לא הייתה לי.

בשביל לא ללכת לאיבוד, החלטתי להציב לעצמי תוכנית יעדים לחצי שנה. שתתחדש כל חצי שנה. אם בעוד חצי שנה אני אראה שהשגתי את היעדים שלי סימן שאני מתקדמת לכיוון טוב...אם לא אני פשוט הולכת לאיבוד. מודעת זה חשוב וזה נראה לי כלי מדידה מצוין.

אני.

פשוט.

חתיכת.

חרא.

אפרורי.

חסר.

ייחוד.

חסר.

ביטחון.

חסר.

יכולות.

חברתיות.

נורמטיביות.

מוזר.

מגושם.

נכה.

כלהקטעהסופרמגניבבריארץאוכלסלטיםלאמעשןהזהבאמתדימתאיםליואניבאמתמנסהלהיותההכיטובשאנייכולהלהיותבכלמובןאפשריכיהריבןאדםלאנמדדלמימישהואולאלפימהשהואעושהאלאלפיאיךהואעושהאתמהשהואעושה

למהבכללאנינותנתלאנשיםשאנילאמכירהלמדודאותיבתוךהראששלישילךלהזדייןחתיכתהומומסריח.

אין.

בי.

טיפת.

ערך.

מי היה מאמין שהחלק הכי טוב ביום שלי זה החלק של הריצה...

לקפוץ ממטוס עם מצנח

לרוץ 15 קמ

לטפס למאצ'ו פיצ'ו

לעשן ג'וינט על חוף בריו

לטייל בארץ האש

לתפוס טרמפים באירופה מנקודה A ל B במינימום כסף

לעשות את שביל ישראל

לישון על חוף בסיני

לטייל בשוודיה ונורווגיה

לצלול בשונית באוסטרליה

לעשות מדיטציה בנפאל

לדרוך על חומת סין

לעשות טיול מחוף לחוף בארה"ב

לעשות שליחות של הסוכנות היהודית

לצאת לקצונה

לרכב על אופניים מלא

לצלול במעיינות טבעיים

ללמוד לעשות סנפלינג

לרכב על סוסים

לנשום אור שמש

לשמוע אוויר

להרגיש צלילים דרך נקבוביות העור

לראות ריח צלול

להרגיש...

לאהוב...

חיים פעם אחת.

אפשר לעשות הכל אם מקריבים מספיק.

מה אני באמת רוצה? ומה צריך להקריב בשביל זה?

יכול להיות שיום אחד אני אגיד "וואללה, אני טובה מספיק. אני מדהימה."?

רודפת אחרי הזנב של עצמי...

אני לא רוצה שיאהבו אותי.

אני רוצה לאהוב.

תאהב אותי בחזרה מתישהו. בבקשה?