יריות

אז אני פה עם דמעות בעיניים שלאט לאט זולגות,ואני מנסה להסתירם.

איני מסוגלת להאמין שאינך אוהב אותי,כי אתה כן,ואתה פה בשבילי,ואני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי מעולם.

מצטערת על החוסר טקט המייגע שלי,הכוונה שלי הייתה טובה,שבחיים לא אפגע בך שוב.

הגירוש מביתך והחזרה לבית בלי ליווי ונשיקה שוברת לי את הלב.

הרי נועדנו זה לזו,אז למה אני פה,לבד,בוכה,בלי נשיקה,חיבוק,בלעדייך?

האומנם,אני בלעדייך?בחיים לא אוכל לחיות בלעדייך מושלם שלי ואהוב יחיד שלי.

הלוואי ויום אחד באמת תסלח לי,באמת תסלח לי,על הכל,כל הדברים הרעים שעשיתי בטיפשותי.

הלוואי והיו לי תשובות לשאלות,הלוואי יכלתי לגרום לך לשכוח מהכל.

כי אני באמת מתחרטת,ואני באמת איני מסוגלת לתאר את ההרגשה שאני איתך ובלעדייך.

בבקשה תאהב אותי,כמו שאני אוהבת אותך.

"אני אוהבת אותך כל כך,מצטערת שאני כזאת טיפשה"

"אל תדאגי זה סתם משהו חולף.אוהב אותך 3>"

אז כנראה שאתה כן אוהב אותי,אבל בעצם לך תדע,קשה להתגבר על טראומות.

אולי אתה לא מספיק אוהב אותי,ואני אכן לא מספיק טובה בשבילך.