יריות

רע לי עכשיו,רע לי,והכל בגללך!לא בגלל האגו שלי,אלא רק בגללך.

אז הנה..נתתי לך עוד הזדמנות להוכיח לי שאתה לא תבריז לי ושאני חשובה לך ו"שאתה אוהב אותי,ושאני אף פעם לא אשכח את זה",שאתה באמת רוצה להיות איתי ביחד בלי חברים מסביב,ושאתה יכול לוותר על החבר המזורגג שלך שאני שונאת,ושאם באמת היה אכפת לך ממני ובאמת היית אוהב אותי לא היית הולך כל הזמן,היית כל הזמן מתקשר,היית דואג,היית שומר,היית יוזם,היית נותן לי הרגשה נעימה,היית נשאר איתי.אבל פשוט לא,הרי זה אתה,חשבתי שאתה מישהו אחר,מישהו שאכפת לו,שאוהב אותי,שסלח לי כבר,אבל טעיתי,ובא לי לבכות,כל כך בא לי לבכות,פשוט לא מאמינה עלייך,איך אתה מוותר כל כך בקלות,איך אמרתי לך שלא נעים לי ופשוט לקחת את הדברים שלך והלכת,כי הרי מה אכפת לך ממני,מי אני בשבילך כבר,סתם עוד אחת,עוד אחד שמעבירה לך את הזמן.

כנראה אני יותר מידי אוהבת,יותר מידי,ובשבילך כנראה אני באמת "אף פעם לא אהיה מספיק טובה בשבילך" וזה כואב,כל כך כואב.מתי כבר תבין?מתי כבר תבין שאני צריכה אותך,נואשת לך,זקוקה לך.

אז יש לי פיתרון...פיתרון שאולי ילמד אותך לקח ואולי רק אולי יעשה לך קצת ייסוריי מצפון,אני פשוט אהיה בוגרת,לא אתקשר,לא אפגש,לא אדבר עלייך,אתן לך חופש,חופשה ממני,ככה שאולי..אבל רק אולי תתגעגע אלי ותפסיק לגרום לי לכאב.

כמובן שפרידה זו אפילו לו אופציה מבחינתי,פשוט רק שתבין,תפסיק לקחת אותי כמובן מאליו,תפסיק לזלזל,תתחיל להבין,להקשיב,לשמוע,להיפגש,לנשק,לחבק,לא לברוח,לא להיות מוכרח אלא לרצות,לומר "אני אוהב אותך" לא רק אחרי שאנחנו מתפייסים,כי לי נמאס,נמאס מהגישה הכל כך לא חברית והכל כך לא רומנטית הזאתי,והכל כך וונאבי בוגרת,והלא מתחשבת,באמת שנמאס לי להיפגע ממך,באמת שנשבר לי כבר!!!!!!