לא סתם מושיק..

שמתם לב שאנחנו  באמצע החורף < בתיאוריה > ועדיין אין גשם?:(:(

לא אחד כזה רציני...

נתחיל בברכת דרך צלחה להלני הפרח שכבר עברה שביעית מהשיעורים בנהיגה!!!!!

*כפיים*

נמשיך בכך שאולי מחר חוזרים ללימודים! וזה סופר כיייייף!

אני אישית התגעגעתי!

...אליכם כמובן!

השבוע ראיתי את הלני, וישנתי אצלה, ועשינו כדורי שוקולד שיצאו סופררררררר~!~

וראינו תמונות שלנו שאנחנו פצפצים קטנים :>:>:> הלני - היה סופר כיייף -תודה [:

עם סטס ביליתי בשעות מאוחרות בלילה...מממממ חחחחחחחחחחחחחחחח :):) היה מצחיק עם האישה החופרת שנתנה לנו קוראסונים ורוגעלך בחינםםםםםםםםםםםםםםםםםםם  

אופירוש מקפית אותי כל הזמן ביציאות שלנו - סופר כיייייייף *תודה לך*

ותומיק נהנה מהמושבה שלו =]]] סוווופר כיף :) הוא לא בא לאשדוד!!! אהמממממ!!!!^^

ביום רביעי קניתי ספר "אופטימיות נצחית" /לני רביץ , שמספר על :

איך כל לימון חמצמץ הוא לימונדה מתוקה בפוטנציה, ואיך החיים יראו אחרת אם רק נדע לשנות את תגובותינו לאירועים, ואם רק נדע לצחוק ולהיות אופטימיים.

....

הקוראים בספר יזכו להרבה מנות משעשעות של חוכמת חיים פשוטה, שתסייע להםלהצליח יותר בחייהם הפרטיים והמקצועיים גם יחד, אם רק יעצרו לראות את ההומור שבמצבי הלחץוילמדו לצחוק כל הדרך אל החיים.

בחרתי קטע אחד מהספר שנראה לי מיוחד :

"בספרו של ג'ק קנפילד, "מרק עוף בשביל הנשמה", למדתי נוסחה מעניינת: א+מ=ת. א- אירוע, כל דבר המתרחש בחיינו.

מ- מענה, תגובתנו למה שאירע לנו. לא תמיד יש לנו שליטה על מה שקורה לנו, אבל הבחירה כיצד להגיב היא בידינו. ת - תוצאה, איך אנחנו מרגישים, כיצד אנו מתנהגים וחושביםכתוצאה מהאופן בו בחרנו לענות , להגיב למה שקרה לנו.

הדבר משול להתייחסות לחיים כאל מלחמת שוורים , שבה האדם הוא הטוריאדור, לוחם השוורים, המושך אליו את הפר - החיים, באמצעות יריעת בד אדום. טוריאדור חכם, כלומר אדם חכם, יודע לתמרן את הבד -האירועים- לצדו,קרוב אך גם רחוק מספיק כדי שהפר - החיים - עם כל כוחו ועוצמתו יסתער על הבד, אך לא יפגע בטוריאדור.

מרבית האנשים שאני מכיר אכן חיים את חייהם כאילו היו מלחמת שוורים, אלא שבמקום לאחוז את יריעת הבד האדום לצד גופם, הם פורשים אותה בכל בוקר מחדש ממש לפניהם. התוצאה ברורה: התנגשות חזיתית. הפר שועט אל תוך יריעת הבד ומטיח את האדם האוחז בה לתוך מציאות של כאב וסבל. אדם כזה, אנחנו אומרים, "לוקח דברים ללב". אנשים המניפים את הבד האדום קרוב לבטנם אנחנו אומרים שהם "אוכלים את עצמם מבפנים". "

זהו רק קטע מהספר המעניין הזה, שפשוט מראה לקראיו < לי> איך להתנהג בהומור במצבים שנראים לא מצחיקים בכלל, אבל אם צוחקים על המצב ועל עצמך בעיקר, אתה מגלה שזה לא כזה נורא....  :)

לדוגמא תרגיל קטן שיש בספר:

"תחשבו רגע  איזה כוחות אדירים נדרשים מאיתנו על מנת לספר לאחרים על האירועים המביכים ביותר בחיינו, מתוך ראייה המווריסטית. עצם הרעיון אויל מפחיד, אך אני מבטיח לכל מי שמוכן לקחת סיכון שאם רק ינסה, לא זו בלבד שהרגשתו האישית תשתפר, הוא גם יתחזק וירגיש יותר שליטה במצב.

לפניכם ניסוי פשוט שיוכיח את הדברים.

הרימו את זרוע ימין לצד גופכם, והחזיקו אותה ישרה ומתוחה באוויר. כעת חישבו על עצמכם מחשבות חיוביות, ותוך כדי כך בקשו ממישהו לנסות ולהדוף את ידכם הפשוטה באוויר כלפי מטה. חיזרו על התרגיל כשאתם חושבים על עצמכם מחשבות שליליות , ביקורתיות. וכעת תשאלו את מי שהדף את ידכם באיזו משתי  הפעמים חש יותר התנגדות, ומתי היה לו קל יותר לעשות זאת.

אין ספק שהיה לו יותר קשה להדוף את היד המושטת בעת מחשבה חיובית, כי כשאנו מתייחסים אל עצמנו כבעלי ערך עצמי, הדבר מעניק לנו כח ריגשי ופיזי. היכולת לצחוק על עצמנו ולראות את ההומור במצבים מביכים, מעניקה את הכוח הנחוץ לחיים טובים.

שיהיה לכם אחלה שבוע!!!!!!

תהנווווו

ומקווה לראותכם מחר

;)