טוב, אז אני נוטשת. אני יודעת.
אני באה והולכת- יש תקופות שבא לי ויש תקופות שלא. ועכשיו אני מרגישה שאני צריכה את זה.. אז מקווה שאנשים באמת יכנסו ויגיבו.
אז אחרי הפתיחה(שחוזרת על עצמה כמה וכמה פעמים בבלוג הזה...) אפשר לכתוב.
בזמן האחרון אני מרגישה... מוזר.
אני מתגעגעת לחברות הישנות שלי ואני בסוג של דיכאון... כלומר טוב לי ביומיום וזה אבל נגיד בערבים כשאני בבית אני לא יושבת וחושבת "וואי איזה כיף לי" או "אני כבר לא יכולה לחכות למחר..."... אני מניחה שזה בגלל שאני קצת סגורה ובלי שמש בזמן האחרון... אני פשוט צריכה לצאת יותר ושיגיע כבר הקיץ... (אני חושבת שזאת פעם ראשונה שאני אומרת את זה!)
וחוץ מזה בזמן האחרון דברים שהחברות שלי עושות נראה לי לא בסדר והרבה פעמים מרגיז או מעציב אותי אבל משום-מה אני לא מצליחה להגיד להן את זה... אולי כי אני מפחדת לאבד אותן או כי זה לא נראה לי מאוד משמעותי... אני לא בדיוק אוהבת עימותים כי אני נפגעת בקלות וקשה לי להיות תוקפנית ולא נחמדה... כלומר לפעמים זה יוצא ממני אבל בדרך כלל לא ממש....
טוב אני בטח חופרת ואף אחד לא רואה את זה אבל לא נורא... זה טוב לי. זה העיקר... לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
sapir=]