כשאסור שידעו מה מאחורי העיניים,
והתשוקה לתשומת הלב מציפה אותך.
המחשבות שלך הם רק לעצמך, אסור שידעו כמה איכפת לך.
הרי אף אחד לא יכול להבין, לעזור וגם נמאס לך לשמוע את עצמך מסגירה כמה הוא משפיע עלייך.
הוא לא מסתכל, לא מדבר.. מבהיר כמה לא איכפת.
את צריכה להבין שלא משנה כמה תנסי, אין לך שליטה על זה.
את תמשיכי להתפלל שיגש, שישב, שידבר, שיחבק, שילטף, שינשק, שיאהב.
שירצה ממך הכל ויותר..
או לפחות שיחזור למסורת הישנה-בה הוא מקפיד להעלות חיוכים לפני החלומות..
בה הוא מחפש אותך בעיניים, שואל כשרע וצוחק כשטוב.
מסורת בה הגומות חן תמיד יהיו שם לפקודתך.. כי זה מה שעושה לך טוב,
וזה כל מה שהוא רוצה.
אבל הוא כבר לא רוצה ממך כלום. רק מרחק..
הגעגועים תוקפים ואת כמהה לחיוכים, שמעלים חיוכים, שמעלים חיוכים.
Black Angel
3/> כשהגשם הוא כלום לעומתו,
והקוצים הם כלום לעומתך.
את זה שהקשר הלא ברור שהיה לנו, בו שנינו מהססים לאהוב ואוהבים להסס.. את זה שהקשר הזה נגמר..
אני יכולה לקבל. אבל ככה לאבד אותו לגמרי? זה כ"כ קשה. אני כ"כ מתגעגעת, לשיחות שטות שלנו,
לSMSים הכי חמודים, לצחוקים בביצפר וסיגריות משותפות.
אני מתגעגעת לחיוך, למבטים, לדאגה.
כל מה שנשאר לי ממנו זה השתיקה המגעילה הזאת, אדישות מעורבבת בהתחמקות.
זה כזה דפוק, הוא ירצה עד שאת תרצי.. כשאת תרצי, הוא כבר לא ירצה.
ובינתיים אני רק מרגישה את השעות שלי נהרסות במחשבות שלא עוזבות,
ובגעגוע כמובן.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
