היה לנו בבית ספר איזה משו שאפשר לטוס לקנדה לבקר בבית ספר יהודי שם במשך 10 ימים.
בחופש שלחו מכתב ואמרו שמי שרוצה להתקבל למשלחת לקנדה מריך לכתוב חיבור על איזה שהוא נושא שהם נתנו ואז יש ראיון עם המנהל בית, רכזת השיכבה, ועוד כמה אנשים ואז מחליטים אם אתה נוסע..
בהתחלה לא רציתי לשלוח תחיבור כי לא היה לי כח וזמן לכתוב אותו [מי רוצה לעבוד קשה בחופש?] וגם הייתי בטוחה שאני לא אתקבל.
בסוף, חברה שלי שכנעה אותי לשלוח חיבור.
היום היו לנו הראיונות וזה היה ממש מלחיץ..יושבים מול 5 אנשים מבוגרים שחלק מהם אתה מכיר והם שואלים אותך שאלות ממש קשות על המצב בארץ וכל מיני כאלו וזה ממש קשה ולא היה לי מה לענות להם אז סתם המצאתי דברים [הייתה שאלה אחת באנגלית רק].
בסוף היום הודיעו מי התקבל [אמור להיות 5 בנים ו-5 בנות אבל בסוף זה 6 בנים ו-4 בנות].
אני לא התקבלתי....נוו מה..ידעתי שאני לא אתקבל..זה היה ברור! למרות שאני ממש טובה באנגלית אבל הייתי צריכה גם להיות עם ביטחון עצמי [ואין לי] וכושר מנהיגות ]שזה גם אין לי]. אבל לא נורא אני אטוס במשלחת אחרת [יש לנו בבית ספר משלחת גם לסן-פרנסיסקו בכיתה י' ופולין בכיתה יב'].
ואני גם די שמחה שלא התקבלתי כי הילדים שהתקבלו הם לא חברים שלי כל כך והיה לי מעצבן איתם שם אם הייתי נוסעת.
אבל מצד שני - אני אף פעם לא טסתי לחו"ל והיה בטח מעניין לנסוע עם ילדים בני גילך לארץ אחרת...אבל...מילא..אני אטוס לפולין זה הרבה יותר מעניין ולא צריך להדריך ילדים כמו בטיסה לקנדה כי אני ממש גרועה בזה...
אממ....תקראו את הפוסט הקודם ותגיבו...זה ממש חשוב לי!!!
בפוסט הבא אני אכתוב עליו [זה שאני "אוהבת"] כי בזמן האחרון אני מרגישה די נורא כשאני רואה אותו ובבית ספר כי הוא די מקובל והוא כל הזמן עם הבנות הספורטאיות [הוא ספורטאי] וזה די מעצבן אותי...יש לי חברות ספורטאיות וזה אבל הן פחות אוהבות אותי [כי אני לא יפה ולא ספוראית....אבל אני ממש נחמדה] ואז הוא לא שם עלי. וגם בגלל מה שכתבתי בפוסט הראשון או השני שלי [מי שלא ראה שילך לקרוא].....
נתראה בפוסט הבא!!יש לי הרבה מה לספרר...
עריכה: עוד מעט 200 כניסות!!!מזל טוב לי!!חחח.... =]
היי....שוב אני!!!חחח....
לא יכולתי שלא לכתוב... הייתי בשוונג ואני ממש חייבת לפרוק ולשתף [ואני חייבת, פשוט חייבת שתעזרו לי! אני במצוקה!!!].
אז עכשיו לנושא שלשמו התכנסנו [חחח]:
*קודם כל מי שלא קרא את הפוסט הראשון/שני שיקרא כי אני די אדבר גם על זה.
יש איזה ילד אחד בכיתה שלי שאני די "אוהבת" [יש אומרים דלוקה], הוא מין "מלך השיכבה" [כמו ילדים בגן..חח] וכל הבנות הספורטאיות כל הזמן איתו וזה ממש מעצבן. כן, אני מודה, אני מקנאת, מה לעשות??אני "אוהבת" אותו ומה אני יכולה לעשות??זה יותר חזק ממני!
אני רוצה לשכוח אותו, בעיקר בגלל הסיפור בפוסט הראשון/שני שעכשיו הוא יודע שאני אוהבת אותו ואני יודעת שהוא לא אוהב אותי וזה ממש קשה לי...בעיקר בבית ספר שאנחנו מדברים [אם זה יוצא ככה במקרה] וזה ממש מביך ואני בקושי מצליחה לדבר ואני בלחץ ואני רועדת...אני רוצה מישהו אחר [למרות שאני רוצה אותו] אבל אין לי מישהו אחר כי כל ה"שווים" הם מהכיתת ספורט והם עם כל הספורטאיות היפות והמקובלות [מה שאני לא].
וגם בגלל שהילדות היותר "מקובלות" בכיתה שלי לא רוצות להיות איתי [אני לא יודעת למה כי אני דווקא די נחמדה] אני נמצאת בהפסקות ובשיעורים עם ילדות לא כל כך מקובלות וככה ממש לא אהיה עם אף בן [למרות שכיף לי עם אותן ילדות].
אני מנסה לעשות שלא יהיה לי איכפת ולא לשים לב לאף אחד ולא לחשוב על מה שאחרים חושבים עלי אבל זה לא מצליח לי! אני ממש לא יכולה ככה!!!אני ממש צריכה את העזרה שלכם!!תייעצו לי!!בבקששהה!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
miss girly
