Once a lable is on something

מעבר החצייה בין החשמונאים התחתונים לחשמונאים
העליונים הפך שימש רקע פנטסטי לפתיחת וסגירת מעגל
קטן. בלי נקודות חיתוך עם הצירים.
היום הייתי בחד"כ, בים, בשינה, בבגרות במתמטיקה, בכל העיר,
בכסאות הכתומים מול אלדו, ברחוב, בישיבה על המדרכה (ליד מעבר החצייה בין החשמונאים התחתונים לחשמונאים העליונים).

יש לי שיטות התגוננות פשוטות: להיות כלבה.
אני שונאת כשאנשים חושבים שהם במעמד לנצל אותי.
אני אוהבת את הילד הזה למרות שהוא עוד צריך קצת תיבול והתבגרות.
(לא אהבה כזאת).
הירח צהוב.


the flight is young we’re getting deep without an aqualung
our will is strong we got to work out where we’re goin wrong

לסרט "I Want You" יש פסקול מדהים שאני מחפשת
בנרות כבר כמעט שנה, ולא הצלחתי למצוא שום דבר חוץ
משיר אחד בו. עותק חדש האלבום עצמו, Peoplefreak
של ההרכב Rare (כשמו כן הוא) עולה בין 6 ל40 ומשהו דולר
באמאזון, ולא משנה כמה חיפשתי לא מצאתי לא את
השירים ולא את הליריקס שלהם באינטרנט.

לפני כמה ימים מצאתי מישהו שיש לו את האלבום.
לפני יומיים הוא שלח לי את כל אחד עשר השירים באימייל.

פשוט מדהים.

כולי אושר.

• תיק מMarimekko
• פופיק יפה
• עצמות לחיים בולטות
• סביבה נוחה, חברים אמיתיים
• "ונוס בפרווה" באנגלית בהוצאת פינגווין למרות שכבר קראתי אותו. (judge a book by it's cover)
• 100 בבגרות במתמטיקה ביום שני
• להיות מסוגלת לרוץ הרבה בלי שיתחיל לכאוב לי הגיד

drink up, baby, look at the stars
I'll kiss you again between the bars where I'm seeing you
there with your hands in the air, waiting to finally be caught

drink up one more time and I'll make you mine
keep you apart deep in my heart separate from the rest
where I like you the best and keep the things you forgot

The Shape of Things
שתורגם לעברית, למרבה הזוועה, כ"צורה לאהבה".
רייצ'ל וייס מגלמת בו סטודנטית לאמנות שמרחיבה את ארגז הכלים
הקונבנציונאלי של האמן(ית) ונותנת הגדרה (כואבת) לכשרון המניפולציה.
הפך לי את העולם. ואפילו פסקול של אלביס קוסטלו.

Chasing Amy
"לרדוף אחר איימי". באופן כללי, את הסרטים של קווין סמית' אני מאוד אוהבת
(ו"יס" פינקו אתמול). את זה במיוחד. סרט יפה, פשוט יפה (ולא ברמה של צבעוניות
וסצנות קסומות ואבק הכוכבים ואפקטים, אלא ברמת האורבניות, הסיגריות, הgrain והג'ינס בגזרה גבוהה של שנות ה90)
ומאוד לא יומרני. לדון במשמעות של נסיון עשיר של האנשים שאת/ה איתם אני אשאיר למשחקי
"הוא סבבה והכל אבל", ולמרות זאת - גם פה הדמות של אליסה מייצגת מבחינתי את סוג הבנות ש
אתם יודעים, לא מדברים עליו.

לומדים מזה יותר מאשר מסיכומים לספרות. שיגמר כבר בי"ס
זורקים 12 שנים מעבר לגדר וממשיכים לארץ הפלאות (זו דרך אחת לומר את זה...)