The love for what you hide the bitterness inside

 לא עוד מתעורר בבוקר מזיע משתעה מול הקיר הלבן מקולף לשמע קולות השקמת אותו סוהר אדיב ומנומעם מעביר על סורגיו החלודים כמעה את מקלו בחריקה, תוהה מבולבל, מבוהל, לא עוד שואל "איפה אני?!" ולא מבין, עכשיו הוא כבר הסתגל אפשר לומר.. אף כמעט ומכיר את המקום..יודע את סדר היום, את הזכויות שנותרו לו..יודע לאן ללכת ולפנות, כמה זמן ניתן לו, מה עליו לעשות..

 לקח את בגדיו התחתונים איתו ופסע בכבדות עפופת שינה את דרכו אל המקלחות..המים הקפואים שזלגו על עורו עד עכשיו גרמו לשוק פתאומי והתעוררות מוחלטת אשר נהגה להספיק לשארית היום, לא עוד.. כבר התרגל הוא לזרם הפעוט והקפוא..

לאחר "התרעננות" זו פנה אל המטבח, ניגב סירים ומחבתות וצלחות מוכתמות ונגוסות בקצוותיהן המסמנים על השנים שעברו וכרגיל, נזל אל תוך הירהורים, חלומות בהקיץ אך הפעם יותר מיומן ומוכן..

אמנם לא ידע זאת לבינתיים אך זה עמד להיות יום עמוס מן הרגיל..

בסעודה עמד מאחורי הדוכנים והגיש את האוכל.. מבט בוהה חסר הבעה מוגדרת היה מרוח על פניו.. ועל תנועותיו חזר בעקביות ואוטומטיות כאילו לא היה באמת הוא שעושה את העבודה השחורה..

עדיין לא הרגיש הוא שייך למערכת, למוסד, לקולות ההמולה, לא היה בטוח הוא שזו היא בכלל מעין שאיפה, להשתייך ולהיות עוד אחד מאותם נתולי חופש אליצים..

כאשר חדר האוכל שנראה כלאחר טורדנו התפנה וכעת הגיעה שעת הסעודה שלו עם עובדי המטבח האחרים איתם עדיין לא לגמרי התחבר..הוא הרגיש גלמוד ובודד, אך עובדה זו לא גרמה לו למפך נפש..גמר מן הצלחת, היה הוא רעב, לא נגע כלל באוכל בערך יומיים ואף יותר, סיים הוא באילוץ טבעי השרדותי מן הצלחת ופנה לשתיפת כלים שניה..

לא בכך הסתיים תפקידו שם..היה עליו ללכת למכבסה.. לא אחד מתחביביו הגדולים..עד כה היה סטונדנטית צעירה עושה לו את עבודה זו לרוב.. וכעת עליו לכבס בגדיהם המשומשים של אנשים זרים, רחוקים, בלית ברירה הגיע לאותו חדר..

התפלא לראות שעומדות שם מכונות מודרניות, לפני שהגיע צחקק עם חבריו צחוק מר מלווה ביגון מוסתר שיהיה עליו לרדת עם הכובסות אל הנהר ולכבס עם סבון על קרש, לבוש שימלת מלמלה..אך כאן היה עליו למיין וללחוץ על כפתור, זה  הכל.. אך ברגע שראה מה חיכה לו בשקי המיון.. בכל בגד החזיק ברצות אצבעותיו וחיש כת העביר אל הערמה המיודעת לו, בגד בגד.. מחלקם סלד..ואף התרחק, מתלה זו לקחה מיומו כ2 בערך, כך שיער..

אך כאשר השתחרר מאותו חדר חיכתה לו הפתעה, הסוהר ניגש ואליו ואמר לו לבוא איתו.. באו לדרוש לשלומו..