Spit Your Heart Out

כמובן, איך לא ראיתי את זה בא..כמובן, הייתי צריכה לצפות לזה מראש, כמובן, אני סתם מחנטרשת עכשיו, כרגיל..

אוו לפעמים מילים יכולות כל כך להרוס ולנפץ הכל בהנד עפעף, או אי הבנות או רגישות יתר ופקיעות עצבים, או מילה שנאמרה שלא במכוון אלא סתם מצאה את דרכה החוצה אל חלל האוויר, או השברות, בא לי לכתוב "אוך! אני כל כך כל כך עצבנית!" אבל אני לא יודעת אם זה יהיה מדיוק או כן (או כמו שרובכם אוהבים לשבש את השפה ולומר "כנה"..) בקיצור, זה לא היה צריך להיות היום, לא עכשיו, לא בכלל, אבל בעיקר לא בעיתוי זה.. היא לא היתה צריכה לומר את זה, אני לא הייתי צריכה להגיב ככה.. אבל לפעמים נוקטים צעדים בלי לחשוב מראש כאשר אומרים לך משהו שבאמת פוגע ועוד משחקים את תפקיד הקורבן האומלל.. לפעמים הרגשנייות והכעס והזעם קצת חוצה את גבולות הכדאי כשאומרים לך  יצור רדוד, שפל ושטחי ועוד לא בפנים, לא במילים הללו, וכשזה מה שאתה מסיק מהמילים ה"מרככות" את הכוונה התחילתית והמחשבה שמאחורי ומכחישים כאילו לא די בכך שאתה רדוד שפל ושטחי אתה גם  אידיוט מכדי להבחין שזו הדעה ה"רווחת" אז מה, הייתי באיזה מן "היי" מסויים, אז הייתי שמחה וסתם חירשבתי, ואז מה, גם אם איכפת לי מדברים שעשויים להמצא שיטחיים למדי, אז מה? זה ממש לא מתקרב ל"דבר החשוב ביותר לטעמי" או "הכי עיקרי" או "משמעותי" או "קובע" והאמת, כן, במקום מסוים, בשלב מסוים, כן זה כן מעט משנה, זה כן מעט חשוב.. זה כן מעט משמעותי, כמובן שלא הכי, אבל מעט... אבל לא הייתי קובעת רק לפי זה... אני מבטיחה לעצמי ולכולם שלא הייתי קובעת לפי זה, אבל שזה עוד בא מאדם שחשוב לך, שדעתו חשובה לך, אדם קרוב אליך, זה פוגע, זה פוגע מאוד, ולא, אני לא אומרת כלל שלא ניפחתי את העניין על יתר המידה אבל זה שעוד אחרי זה אותו אדם עושה מעצמו קדוש מעונה, קורבן אומלל, זה כל כך מרגיז