זה בראש שלך וזה רק נדמה לך...

מצאתי עבודה ומצאתי אהבה חדשה, וגם קיבלתי את המעטפה שמבשרת לי ששמי נכלל ברשימת המועמדים לקבלת תואר ראשון ושישלחו לי איזו הזמנה לטקס...

בקול רם, אני מתביישת להודות בתחושת ההחמצה האיומה שעדיין נוחתת עליי מידי פעם. הקטן. האם גם הוא חושב עליי בין כל הלימודים והחברים והעבודה? זה שובר לי את הלב. קטן קטן... וזה שעכשיו הוא ביג, גדול גדול... מטר שמונים וחמש. ואני מתה עליו באמת. אפשר לאהוב יותר מאחד במקביל... ונראה לי שיש שם קייס של התאהבות. למה אני תמיד מכניסה לעצמי סרטים לראש?

אתמול ירד גשם. הרחתי את האוויר ותהיתי מתי כבר יבוא חורף אמיתי, כזה שבו לובשים סוודר. אחרי זה הלכתי לישון קצת, וכשהתעוררתי נרדמה לי היד ואחרי זה היו לי נמלים. ולא כי ישנתי עליה או משהו, אלא סתם... וחשבתי על הקטן לובש סוודר. והיום ראיתי קליפ והרקדן היה נראה כאילו הוא עושה קפוארה ושוב הקטן...

אוף.

לפעמים זה נראה כאילו הלב שלי לא יתאחה לעולם. הכנסתי לעצמי מנגנון הגנה מפני פגיעות. זה נראה כאילו הרגש קהה יותר. אני אתן לעצמי עוד זמן. עד ה-15/1/09.