נמאס לי כבר למה אני ילדה כזאת מפגרת?

אולי אני נהנת להיות בדכאון או משהו אני לא יודעת מה שבטוח שאני ממשיכה להזכר בו ולהתבאס...

כבר יותר משנה הוא לא יוצא לי מהראש והייתי בטוחה שכבר זהו.. ובאמת שניסיתי...והיה לי כבר חבר וניסיתי להדלק על בנים ושטויות אבל לאאאאא הוא תמיד ישאר תקוע בראש שלי.  זה כל כך מעצבן וזה מטריף אותי הייתי מעדיפה שזה יהיה אחרת..אבל אני כל כך מתגעגת אליו..אם רק מישהו היה יכול לתאר לעצמו...כמה שאני מתגעגת אליו.

לעיניים שלו ולמבט..לחיוך שלו ולשפתיים הנעימות...לידיים היפות ולגב שלו. לפנים המתוקות. לקול שלו אני כל כך מתגעגת ולהליכה שלו...

אפילו לחדר שלו אני מתגעגת. ולאמא שלו.

כמעט כל יום אני נזכרת בלילות שנשארתי לישון אצלו. כמה כיף היה לי איתו. למרות שהוא לא מושלם והכול אבל בשבילי הוא תמיד יהיה הכי הכי מושלם!! לא משנה כמה הוא מעצבן ומזלזל לפעמים יודע להיות..

אז כנראה האהבה הראשונה שלי היא גם אהבה נכזבת וכואבת. מי אמר שהעולם וורוד?

אני אמשיך להתגבר על זה כמו שעשיתי עד היום, לנסות לשכוח אותו, לבכות בכרית כמו מעפנה ולכעוס על עצמי שאני לא מסוגלת לשכוח אותו. כל כך פטתית. השם של הבלוג הזה באמת מתאים לי בול. אבל כל כך בא לי להתקשר אליו לשמוע את הקול שלו אולי אפילו להפגש אולי אפילו להגיד לו הכול. אולי זה יקל עליי. שאני אדע שלפחות ניסיתי. כי איך אני אוכל להמשיך לישון בלילות עם ספק.

ומה אני בכלל בוכה אני זאת שעשתה כל מה שהוא ביקש לא לעשות בזמן שהוא היה בכלא. מה ציפיתי שהוא לא יגלה אף פעם?

ידעתי שהוא יגלה למרות שלא ציפיתי שזה יקרה מהר כלכך. אבל בכל זאת עשיתי את כל הדברים האלה כי אני פשוט ילדה מפגרת.

וגם מגעיל מצידי פשוט היה שהייתי בוכה עליו שהוא בכלא ובעצמי התנשקתי עם בחור אחר. למה? אין לי מושג. מזל שלפחות את זה הוא לא יודע.

אבל עובדה שהוא העדיף את החברים שלו על פניי.

אני כל כך מקווה שיצא לי לראות אותו בקרוב. שנחזור להיות בקשר. אולי לא ביחד והכול..אבל לפחות להיות בקשר. לדעת מה קורה איתו, לדבר איתו, לראות אותו.

אז אני מאחלת לו רק אושר וחלומות מתוקים33>