גן שלנו מה נחמד הוא

כשאהובה חילקה את הדפים למילוי לבחירת החברים לכיתה שנה הבאה,

לא הייתי מוכנה. כל פעם שחשבתי על זה אמרתי לעצמי "טוב היא תודיע ואני אחשוב על זה לעומק".

ואז היא חילקה את הדפים פתאום באיזה שיעור תנ"ך.. ולא היה לי בכלל זמן להתרכז

ולבחור באמת מי אני רוצה באיזה חשיבות [איזה מרושע זה לתת מספרים לחברים שלך.]

פשוט כתבתי את הראשונים שעלו לי לראש.. בסדר שחשבתי עליהם.

ואני לא חושבת שזה באמת משקף את החברים שלי, או את מי שאני רוצה בשנה הבאה.

לפחות לא כולם.

אם הייתי יכולה הייתי משנה דברים, שמה אנשים מסויימים בדירוגים שונים, או בכלל מורידה אותם.

ויש לפחות 5 ילדים שלא חשבתי עליהם בכלל, רק אחרי יום בערך נזכרתי..

אחח אני כלכך רוצה לחזור בזמן זה ממש משנה לי הקטע הזה.

אהובה כבר שיבצה? מישהו יודע אם עוד אפשר לשנות משהו?

אני שונאת להתחרט. אני שונאת כשלא נותנים לי זמן לחשוב ברצינות- ואז זו התוצאה.

חם כאן.