גן שלנו מה נחמד הוא

היה אחד הימים הכייפים.. המצחיקים, החווייתיים, המספקים,

עם זאת בין הקשים.

קמתי ב10 בערך, התארגנתי מאוד מהר יחסית למישהי עם כאב ראש מטורף,

שתיתי קצת ויצאתי למור, מצויידת ועייפה כמו החיים.

בן התעקש לראות קופיקו [כשנשאר רבע שעה עד היציאה] והוידאו לא עבד אז לא ראינו חח XD

אבא של מור לקח אותנו לאולפן.. התרגשנו מאוד, ירדנו מהאוטו באיזה איזה נטוש בת"א שנראה

כמו מזבלה.. החדר מגדרות והשירותים נראו ישנים ומלוכלכים כל כך.. אפילו הג'וקים ברחו משם.

בוריס אזהיר אותנו שהדבר היחיד שרע באולפים זה הריח של הסיגריות שכבר מוטמע בקירות.

לא חשבנו שזה עד כדי כך.. בהתחלה נחנקנו.. אחרי שעה בערך כבר הפסקנו להרגיש את זה.

הרבה זמן ישבנו בצד.. חיכינו לכל ההתארגנויות, הכיוונים, ובוריס אפילו סידר לנו גיטרות טובות להקלטות 0:

זה היה מאוד קשה.. הקלטנו בצורת לייב ערוצים,

מי שלא מבין בזה- עושים הרבה טייקים של השיר לייב, וזה מוקלט בשכבות,

ההבדל הוא שמנגנים כולם ביחד [חוץ מתפקידים צדדיים שהוקלטו באמת בנפרד בערוצים]

היה מאוד קשה.. בשני טייקים ראשונים הצלחתי לא רע בכלל.. אפילו טוב,

אבל אח"כ בעצם כששקע הרעיון שהכל מוקלט, זה נהפך ליותר קשה ומאוד מלחיץ. לא יודעת למה בכלל.

כל טעות פיצקית- מתחילים מחדש.. כי הכל שומעים בהקלטה. זה ממש מייאש.

כל אחד טועה לפחות פעם אחת בשיר- לא יכול להיות מושלם.

היה מלחיץ מאוד.. הייתה לי בחילה.. כל הצוות בהה בי כי טעיתי המון, ולא הצלחתי בקטעים מסויימים וכמעט בכיתי מרוב לחץ..

זה פשוט עצום הנרגיה שהשקעתי ולא הצלחתי..

בגלל זה בקושי אכלתי כי פשוט היתה לי בחילה מלחץ.

כשסופסוף סיימתי את כל התפקידים שלי, הקפיצו אותי לעשות תפקיד שבמקור היה של בן, אבל הוא לא למד אותו

אז ישבתי עוד חצי שעה על משהו מאוד פשוט שלא הצלחתי לנגן כמו שצריך. [בסוף הלך טוב]

גם בן יש המון זמן על קטע שהוא ידע טוב מאוד ושינו לו [בגלל הגיטרה השונה] והוא לא הצליח,

הזמן נזל וכבר אמרו שאני אחליף אותו, אבל הוא התעשט והצליח בסוף. זה הי כלכך לחוץ,

אתם בכלל לא מבינים!

בעצם אחריי זה היה לנו הרבה זמן חופשי- זה הזמן שהקליטו את פז [עד עכשיו היא נחה]

ואני מור ובן עשינו הרבה צחוקים ושטויות ונקרענו כלכך.. כשמור תצרוב לי יהיו תמונות וסרטונים!

אחרי שסיימו הכל כולל הכל, מיקסינג וצריבה- שילמנו ואלפרדו המאמי הסיע אותנו לעזריאלי.

בן הטמבלול התלהב כלכך שהולכים לשם.. כי הוא בחיים לא היה בגג של עזריאלי [מי ישמע].

ניסיתי לשכנע אותו שזה סתם גוש קקה ושהוא יתאכזב.

כשהגענו לגג הוא חשב שאנחנו עובדות עליו. הוא היה בשוק..

נאיבי בן..

אכלנו במקדונלדס והיה אחד המצחיקים.. פשוט נחנקנו מהאוכל.. לפני שהזמנו- ז"א ניסינו להזמין ופשוט נקרענו לקופאים

בפרצוף.. לא יכלנו להוציא מילה בלי להשפך לגמרי מצחוק.

"מה את רוצה להזמין??"

-" חחחחחחחחחחח ארוחה........... XDDDDDD" ככה זה היה בערך.. וגם באוכל פשוט התפקענו מכל דבר.. השתנו במכנסיים פשוט.

יאללה אין עוד הרבה לחפור רק שבתור לכרטיסי רכבת דחפנו אנשים והיה קורע..

וברכבת התיישבנו בגוש הגדול הזה.. כי לא היה כיסא אחד פנוי.

התיישבנו ליד חיילת חמודה וסיפרנו לה על זה שהקלטנו

[אחרי שבן צעק לכל עובר ושב "שלום, הקלטנו שיר היום" והלך]

כשהגענו ללוד הסתכלתי מהחלון ואמרתי "חחחחח איך רואים שזה לוד" ואז קלטתי שיש אנשים מלוד ברכבת בוהים בי XD

את לא מבינים כמה מצחיק היה..

באוטובוס היתה לי צניחת אנרגיה מטורפת.. חשבתי על הרבה דברים בקשר למה שהיה היום.

בן כעס עלי אבל לדעתי אני צודקת. העתיד יגיד.

וזה לא יפה מה שאמרתם לי.. גם לי מותר לרצות לשיר שיר על במה. :\

אסכם את היום כחוויה בלתי נשכחת- שעוד יהיו כאלה! ובשאיפה נקליט אלבום שלם.

אוהבת אותכם גן חובה,

מי שרוצה לשמוע את השיר שיבקש ממני במסן, או שילחץ למטה

למטה [לחצן ימני-> שמירה בשם.. או משו כזה]

תודה אם קראתם הכל, חפרתי מספיק,

אלה.