גן שלנו מה נחמד הוא

עברתי מספיק בשבוע הזה בשביל כל החודש.

נכנס פברואר, ומחר אפילו יש יום הולדת לשיר גואטה [וואו.]

היו לי יותר מדי מעמסות רגשיות בשבוע הזה, וגם העומס הלימודי לא עזר.

אבל עכשיו סופשבוע והכל פסדר, נראה לי.

אני יודעת מה אני רוצה להגיד לטלמור. להוריד אותה מהסיפור שיש לי הפרעה נפשית >_>.

כל מה שהולך מסביב, כל מה שעושה לי רע, נחלש ונחלש ברגעים כאלה.

והכי טוב, שאפילו עליו אני כמעט ולא חושבת. לא חסר לי.

לא חסר לי לשבת שעה במסנג'ר כשהוא מחובר ולהתלבט אם לשלוח הודעה.

טוב שזה נגמר, ושזה נגמר ככה ולא יותר גרוע.

חזרתי מהמסיבה של פוגל. לא ידעתי בכלל אם לבוא. מחר אני יוצאת לטיול נוע"ל

ממש מוקדם בבוקר ותכננתי על לישון ב10. והעובדה שאני ערה מהבוקר [ועוד שעת 0]

וכשלא הצלחתי להרדם צהריים, אני בספק אם מה שאני כותבת עכשיו אמיתי

או שאני הוזה מרוב עייפות.

בכל מקרה הלכתי לפוגל כי הבטחתי למלא אנשים שאני אבוא.

יכול להיות שהעייפות השפיעה קצת אבל בהחלט היה לי לא טוב.

חצי מהאנשים שהיו שם לא סבלתי. היה חושך ומוזיקה מזרחית בתוספת ערסים

פלוס זוהר עם כיפת נחמן שגרמה לו להראות כמו קונדום.

אה וגם היו שם טונה אנשים שלא הכרתי ובהו בי.

ההערות של אנשים על הבגדים שלי החמירה את המצב שלי ונאלצתי לפנות את עצמי החוצה.

איכשהו יצא שאני דופקת את עדי עם הטרמפ הביתה. זה בכלל לא אשמתי

ולא היה לי כבר כוח פיזי להעלב או להתעצבן.

אז כן.. מחר טיול ראשון שלי עם חניכים. על המזל שלי נרשמו רק 3 חניכות

וזה בהחלט לא חוויה מייצגת בשבילי. אבל בכל זאת הכנתי צ'ופרים והפעלות

ואפילו הכנתי בגדים. וגם עשיתי צ'ופר מגניב לקס"י אהוביי.

רק שיהיה פסדר ושחניכים לא יקיאו באוטובוס.

כי אז באמת תראו פה שלל פוסטים מעוצבנים. מי שמכיר אותי יודע...

תודה לכל האנשים שעומדים סביבי בזמן האחרון ותופסים אותי כדי שלא אפול.

אני לא אכתוב שמות כי אז אנשים יעלבו וכאלה, אבל מי שגורם לי לחייך בבוקר

ויודע לתת לי הרגשה טובה, אז תדעו שאתם מדהימים, ואין עליכם.

לילה טוב,

אני מקווה שאשרוד את הטיול ותזכו לשמוע חפירות גם על זה.

אני מבטיחה שיהיו.

אלה.