גן שלנו מה נחמד הוא

סבבה לי בזמן האחרון. לא טוב ולא רע. אמצע, ומתנדנד לפעמים.

תכלס זה יותר טוב ממקודם. לא רוצה להילחם.

בעיקר לא בך. את איבדת אותי כבר הרבה קודם.

הנוער העובד לוקח אחוז יותר מדי גדול בחיים שלי,

ועשיתי חושבים ברצינות ואני לא חושבת שאני רוצה יותר להדריך.

מה שכן, הרצון שלי זה לא הדבר היחיד שתלוי כאן.

זה לדפוק את החניכים והקן ובעיקר את רותם [3>]

שלא נראה לי פייר בכלל להשאיר אותה לבד עם מה שאני לא רציתי להתמודד.

אז אני נשארת.

עד להודעה חדשה...

בבצפר הולך לי אחלה, מישל כבר פחות מלחיצה אותי

ודווקא אני מצליחה להעלות פה ושם חיוך אמיתי.

אפילו הציון המזעזע 57 בפיסיקה לא הצליח לשבור אותי.

טוב אולי כי הממוצע השכבתי עומד על 35.. כן, אולי זאת הסיבה.

ה70 במתמטיקה לא הפיל אותי כי אני ב5 יחידות ככה שיש

לי תמיד אפשרות לבחור אם להיות 100 ב-4 או 70 ב-5,

וההחלטה היא ברורה.

99 באנגלית לא הפתיע אותי, אבל בהחלט עיצבן D: ציון מפגר.   !

ובעקיר, מה שבעבר גרם לי לבכות כל היום, היום... חסר משמעות לחלוטין.

לא חסר לי, לא כואב לי, אפילו לא כזה מוזר.

מה שאת לא יודעת... זה שכבר מזמן,

לא אכפת לי.

מאוהבת בחיים!!

33333>

אלה.