אני לא מבינה אותך... בכלל בכלל לא... כמה שנים חיפשנו אחת את השניה או שבעצם אפשר להגיד את חיפשת אותי,את התאמצת וחיפשת אותי כ"כ הרבה שנים וזה כי אני לא ידעתי עלייך.. ועכשיו אחרי שאת מצאת אותי... ואני כבר יודעת עלייך.. אחרי שאני רבתי עם אמא שלי כ"כ הרבה בגללך בגלל אבא שלנו... בגלל כל הסיפור הזה..
כ"כ הרבה דמעות יצאו ממני וייבשו אותי אין לך שמץ של מושג כמה.. לא למדתי ולא בגלל שלא רציתי לא הצלחתי.. במסיבת סיום שהיית, התרגשתי כאילו אני חולמת.. כי הרי מי חלם בכלל שיש לי אחות ומי חלם עוד יותר שהיא תבוא אליי למסיבת סיום לראות אותי מופיעה והכל?
ועכשיו והאמת שגם לפני המסיבת סיום.. היינו מדברות פעם ב... וזה רק אחרי שאני הייתי מתקשרת ומתקשרת עד שהיית עונה.. אז אני באמת לא מבינה אותך ראבק את כ"כ התאמצת.. למה את לא עונה למה את מתרצת שאין לך זמן כי יש לך זמן להודעת סמס מסכנה גם שאת בעבודה...
רעות זה כ"כ כואב לי באמת שכואב לי אני לא רוצה להפסיד אותך שוב... את אחותי.... וזה מוזר נכון אבל אנחנו אחיות...
היי סבא.. מה שלומך? אני בסדר פחות או יותר היום במקרה דווקא פחות.. אני לא יודעת למה אבל אני מרגישה כ"כ לבד.. אולי זה בגלל החגים שמתקרבים... אולי זה בגלל השנה החדשה שמתחילה ואתה לא איתנו.... סבא... עוד חצי שנה אני על מדים.. ואתה? אתה הבטחת שתראה ותגהץ לי ת'מדים!!! לא פייר אתה לא קיימת וגם לא תקיים אתה זה מוזר לי כי תמיד לימדת אותי שתמיד מקיימים מה שמבטיחים.. אבל למה אתה לא תקיים את ההבטחה הפשוטה הזו?? כולה לגהץ מדים...
סבא אני כ"כ מתגעגעת... אתה יודע שאמא רוצה לעבור לת"'א? ואז מה? ואז אני לא אוכל לבוא אלייך מתי שיתחשק לי זה יהיה כרוך בלקחת את האוטו או אוטובוס ולבוא אלייך במרחק של שעה פלוס מינוס... אני כ"כ לא רוצה.. אבל אמא כ"כ כן... היא אומרת שכבר אין לה מה לעשות כאן.. וסבא תכלס היא צודקת.. אבל איך? איך אפשר לעזוב את כל הזכרונות הטובים מכאן? איך אפשר לעזוב אותך? אז מה עם אתה מתחת לאבן קרה???
סבא.. בחופש (חופש אני אומרת חחח עד הצבא אני בחופש אבל התכוונתי בקיץ) הייתי בהופעה של אביב גפן.. והוא עשה הקדמה לאיזשהו שיר והוא אמר ככה פחות או יותר..(לפי הזיכרון קצת מעומעם) את השיר הזה אני רוצה שכל מי שאיבד אי פעם מישהו אהוב שישיר את זה לכבודו ואני שאפעם לא בוכה בהופעות לא משנה מי או מה יהיה.. ישר התחלתי לחשוב עלייך... והדמעות זלגו וזלגו עד שהייתי חייבת לשבת לשבת על החול.. כדי להרגיש קרובה אלייך.. הדמעות זלגו והדמעות זולגות עכשיו הם תמיד זולגות עם זה בחוץ ועם זה בפנים.. מאז שהלכת לי ככה פתאום בלי שהספקתי להפרד הלב שלי ואני תמיד בוכים.. בוכים על עצם הפרידה שלא הייתה פרידה בכלל..
סבא... אתה חסר לי.. כ"כ חסר.. לא רוצה לעזוב לת"א לא רוצה להמשיך בחיים שלי בלעדייך.. אבל מה לעשות שאני צריכה? אם זה ללכת לצבא להתגייס ללבוש מדים בלעדייך.. סיימתי תיכון בלעדייך.. קיבלתי מצטיינת חברתית בלעדייך.. אם זה לצאת לטיולים בלעדייך.. לשמוע סיפורים על הצבא ולא ממך.. לשמוע כמה אתה ואתה ואתה היית הכי טוב ולא לשמוע את זה לידך... אם זה להתחיל לצאת עם בנים.. בלי המילה שלך.. עם זה להתחתן.. ללכת לחופה.... בלי הייעוץ שלך..
סבא.. אני מתגעגעת אלייך כ"כ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא רוצה לעזוב את אשקלון רוצה תמיד להשאר כאן... לא רוצה את ת"א זה להיות במקום בלי זכרונות ממך...
אולי אני מפחדת,מפחדת לשכוח אותך ואת הזכרונות ממך...?
נראלי סבא שהדמעות כבר מייבשות אותי אז זה סימן ללכת להתלבש וללכת להליכה.. (כן כן אל תדאג אני אקח איתי בקבוק מים!)
אוהבת ומתגעגעת גם אם לא תמיד כותבת לך אבל לא שוכחת ותמיד תמיד חושבת עלייך!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
