אני לא מוזרה,או שכן? מה שבטוח-אני מיוחדת:)

הכל התחיל בשישה פרחים יפיפיים...

כל פרח מסמן חודש נוסף של אהבה רבה פורחת ומרהיבה בידיוק כמו שניראה כל פרח..

לכל פרח גוון צבע יפייפה,אצל כל פרח עלי הכותרת נושמים לרווחה וחשופים לאור השמש הזורחת..

אך ביחד עם כל ששת הפרחים הפורחים נימצא פרח סגור שעוד לא ניפתח ונחשף לאויר העולם..

אמור היה הפרח לסמן את האהבה שתבוא,האהבה שעוד לא פרחה אך היא עוד תיפרח ותהפוך קסומה ויפייפיה בדיוק כמו כל שאר הפרחים...אך משהו הפריע בתהליך הצמיחה של הפרח..משהו רע,משהו הורסני,משהו שהרחיק את הפרח מהתנאים להם הוא זקוק בכדיי ליפרוח..הכל היה ניראה אבוד וחסר תיקווה..בידיעה שאין כבר מה לעשות בכדיי להציל את הפרח מלנבול..

לא ניראה האור בקצה המנהרה,לא ניראה באופק פיתרון אפשרי שיצליח להציל את הפרח..

אך בבוקר אחד קם הפרח משנתו הארוכה לעוד יום עצוב וחסר תקווה שאין באפשרותו לעשות דבר שיציל אותו.. וכך במצב רוח אפלולי יצא הפרח לעולם בכדיי להיפרד מכל פילאי הטבע, שבתוכו הרגשת עצב עצומה שדבר לא יכול ליגבור עליה..

פיתאום ניזכר הפרח בכל הדברים היפים שעבר והזיכרונות גרמו לו ליפרוץ בבכי תמרורים,כל פילאי הטבע בכו יחד איתו והרגישו את העצב שהוא חווה ואז...משהו מדהים קרה!...כל הדמעות של כל פילאי הטבע נאספו להם ביחד והתקדמו לכיוון הפרח,האדמה ניפתחה מתחתיו, ומעליו הופיעה קשת ענקית בשלל צבעים מרהיבים שנוצרה ממפגש מים ושמש כי השמש בכתה גם היא...האדמה אחזה בחוזקה את הפרח בשורשייו וכל הדמעות שטפו אותו והשקו כל חלק וחלק בגופו..השמש שלחה קרניים נעימות ומלטפות לכיוון הפרח..כתוצאה מפוטוסינטזה מוצלחת למדיי..הפלא ופלא!הפרח חזר לחיים ופרח בצורה יפייפיה,מרהיבה ובשלל צבעים שאין לתאר את יופיים במילים...הוא הפך בוות אחת לפרח הכי יפה מבין כל הפרחים והכל כתוצאה מאהבה רבה ומלאת אנרגיות חיוביות...

הפרח סימן את האהבה שתבוא בצורה הכי טובה שאפשר ובידיוק כמוהו האהבה המשיכה ליפרוח וליצמוח בצורה מדהימה ממש בזכות טיפת התקווה הקטנה והאחרונה שנישארה...

הוא הפך מכזה..

 לכזה!