אני מרגיש שאני מרחיק אנשים. אבל אם עד עכשיו חשבתי שזה בגלל המראה שלי, מאחר ויש לי גישה שלפיה אני מכוער= לא אהוב (ותודות לאבא על זה) אז הגעתי לתובנה שאולי זה לא זה.

זאת פשוט האישיות שלי.

אני מדבר עם אנשים, כיף לי איתם, אבל זה נשאר ככה. זה לא ממשיך הלאה ובסופו של דבר זה מתנתק מאחר והם נעלמים לי. אני מתקשר יותר מידי נראה לי. אני צריך להפסיק. ככה אני אפגע פחות.

או שאני צריך להפסיק לצפות מאנשים. אני מדבר עם אנשים. וכנראה זה צריך להישאר ככה. אני לא שווה משהו מעבר. אין רצון להמשיך למשהו מעבר, וזה לא אני.

אולי אני באמת אמור להישאר וירטואלי. יש לאמר שיש בזה משהו ערטילאי.

שומעים אותי, מדברים איתי, ולא רואים אותי. לא נפגשים איתי. ה' משהו.

בנוגע לזהות המינית שלי.

הגעתי למסקנה שאני נשאר ביסקסואל. כי זה נח לבחור להיות הומו או סטרייט.

לא קל, נח. כי אז יש לך רק מין אחד שאתם מתרכזים בו. את השני אתם פוסלים על הסף. אין לכם קונפליקטים פנימיים.

עד עכשיו ה"תירוץ" שלי להיות ביסקסואל הייתה המחשבה שכמו שאני אוהב בנים, ואני לא מתעלם מזה, אין אני יכול לאהוב בנות ולהתעלם מזה.

אז נכון שאני מנטלית נמשך יותר לבנים, אני רוצה יותר בנים ואפילו חשבתי על לבטל לעצמי את הרעיון של בנות ולהיות הומו. אבל זה לא יהיה אני. זאת תהיה בריחה משל סגנון חיים יותר מסובך?

הרי כבר אמרתי שיש הומואים שלא מאמינים בביסקסואלים ואנחנו בין הפח לפחת.

מה גם שהרעיון יכול להיות מפחיד יותר, גם וגם? כלומר באמת עדיף ונח לבחור מין אחד.

אבל אני כן נמשך לבנות אז לא. המשיכה שלי מתחלקת כ70% משיכה לבנים, ו30% משיכה לבנות. ויתכן ואני אהיה בקשר זה ישתנה, אבל ככה זה עכשיו. עד ששוב אני אחשוב וזה ישתנה.

שבוע אחרון ללימודים. 3 מבחנים. אחרי זה יש עוד שני מבחני טרימסטר.

לא יודע אם אני מוכן. אני לא מרוכז. אני לא מפוקס אני לא מלומד. אני סתם נמצא בכיתה.

אחד אפילו זלזל בי היום, אז אמרתי לו היות ואין לו תעודת בגרות וזכאות לדיפלומה שישתוק.

אבל הוא לא. אז פשוט שמתי גוד שרלוט והוא המשיך להטיף עד כמה אני עצלן ולא לומד ואין לו מושג איך אני מסתדר בלימודים ושאני נכשל ובלה בלה בלה. ואני לא נכשל. נראה לי. יש לי נכשלים? לא. אבל יש לי תעודת בגרות. ויש לי זכאות לדיפלומה. אז שישתוק. מה אכפת לי, זה לא שאני אמשיך עם המקצוע הזה לחיים. כבר אין לי זין ללמוד. מכיתה א'.

עוד מסקנה. אני ילד קטן. אני לא מבין כלום אני סתם מתערב ואני מזיין בשכל. אני רואה מה ילדים בין 15 כותבים ואני פשוט בהלם. אני לא כזה. אני לעולם לא אהיה כזה. אני בספק אם אני בכלל מבין מה כתוב שם.  ולא רק בכלל זה, פשוט... אנשים שאני מדבר איתם, מתישהו אומרים לי שאני לא מבין כלום.

שנוי במחלוקת שלכם,