לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


בין הבריחה, ובין ההסתרה, בין ההכחשה, ובין התמיהה, בין הפחדים, ובין השאיפה, ישנם חיים. החיים שלי.

Avatarכינוי:  Dum Dum Philosophy

בן: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2007    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2007

עדכון. חסר מוזה


אז..

באים לפה הרבה?

 

בקרת נזקים:

איבדתי קוראים, עברתי בלוג.

החלפתי כינוי, אנשים לא מזהים אותי.

אין מסנג'ר פומבי, לא יכולים לעלות עלי ע"י.

 

כל מקרה, אני אמור להרגיש בטוח בבלוג שלי עצמי, ונראה לי שעכשיו אני מרגיש בטוח.

מה גם שכל הסיטואציה נתנה לי התחלה חדשה איכשהו.

למשל, אין יותר שחור. הבלוג שלי לא התאים למצב האופטימי שהגעתי אליו, הוא היה עדיין דכאוני קודר. זה לא ממש.

ושוב, תודה לפום פום על העיצוב.


אז מי שלא יודע, התקבלתי לעבודה שלי. ואני מתחיל לעבוד משישי. אז זה נחמד.

כי זה אומר שיהיה לי כסף, שזה אומר שיש לי מימון ל'אבלס' שלי.

ואני מזכיר, הוא ב19.7.07 ב... מממ ערב. לא החלטתי על שעה עדיין.

ואתה באים. כי כמו שאמרתי למישהו, אני אופטימי דבילי ואתם לא אומרים לי לא.


חוץ מזה אני לא ממש דיברתי עם בנדוד שלי. אני יודע שהוא יודע כי התחלנו שיחה שבמהלכה הוא אמר שהוא מזיין לפחות נשים.

אז לא נראה לי שהידיעה הזו שאני בי עושה לו משהו. כלומר זה לא מזיז לו.

זה טוב. ביום חמישי יש לו מעין טכס לסיום המכינה שלו, והוא הזמין אותי.

אז זהו, אנחנו בסדר.

אני חושב.

לא דיברנו על זה ממש, ואני לא חושב שאני רוצה.

למרות שנחמד שיש מישהו במשפחה שיודע עלי. ככה אם יהיה לי חבר יהיה לי מישהו מהמשפחה להזמין לחתונה שלנו.


אתם זוכרים שפעם אמרתי שאני תמיד עובר ליד חניך שלי בבוקר אני אומר שלום והוא מתעלם ממני?

אז היום משום מקום הוא קפץ עלי שהייתי בדרך הביתה ואמר לי שלום, והייתי בהלם. אז שאלתי אותו למה הוא אף פעם לא ענה לי שאני אומר לו בבקרים, הוא אמר שהוא פשוט הולך ישן.

טוב. לפחות הוא אמר שלום עכשיו והוא לא שונא אותי.


אין לי ממש מה לעדכן.

חוץ מזה שאני כבר יציב נפשית. אופטימית. כלומר אני כבר שולט לחלוטין בגישה שלי, אז לפעמים אני נופל, כמו שבנדוד שלי גילה עלי, והרגשתי רע והכל אבל בסופו של דבר המחשבה שנחה בראשי הייתה: "נו אז בנדוד שלי יודע. שמחת זקנתי הצולעת"

אבל בכל זאת העלמתי את עצמי. יש לי בבלוג דברים הקשורים לאמא שלי, שאני מתבייש בהם. ולא כי אני עשיתי אותם, אלא כי היא עשתה.

וזה מוזר כי בעיקרון אני עצמי לא אמור לחיות בבושה, אלא היא. אבל בכל זאת, אני לא יכול לעמוד מולו אחרי שהוא ידע את כל זה.


אני לא פוטוגני בשיט.

אבל ממש. אני סולד מתמונות, במיוחד משלי, אבל בזמן האחרון החלטתי להיפתח ולצלם את עצמי. אז צלימתי ומחקתי מליון תמונות ונשארה אחת שלי. ואז הפסקתי, כי הבנתי את הרמז.


אבל בטיול  חניכה שלי החליטה לצלם אותי, ואז התרגזתי, אז גררתי אותה והכרחתי אותה לצלם אותי עם כל מי שבא לי. עשיתי לעצמי בוק.

ועכשיו היא העבירה לי אותו.

אני זוועה ><


אבל אני לא יודע לעשות שילוב צבעים.

אז שאיזשהו הומו אמיתי, או בת, יעזרו לי!

אני צריך לרשימות.

החום הזה נראה לי יותר מדי, צריך קצת שינוי.

 


ואין חתימה עד שיעשו לי

ותתעלמו מהישנה האפורה הזוועתית שתקועה פה

 

00:40 עריכה:

יש לי חתימה

 

ו-

יש לי תמונות די בסדר!

ואפילו אחת עם החניכה הכוסית שלי.^^

נכתב על ידי Dum Dum Philosophy , 18/6/2007 23:24   בקטגוריות Loveless, דעות קדומות, ורק רציתי לחיות, להיות אני, חלום אופורי, נטיות מיניות, אופטימי, שחרור קיטור, עבודה  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



67,471
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDum Dum Philosophy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dum Dum Philosophy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)