בערב נפגשתי עם אפולו אפרודיטה וחברה של אפרודיטה.

היה נחמד. מלבד מקרים מיוחדים:

*ארבעתנו הולכים ברחוב, אפולו מושיט לי את הסנדלים שלו, מנתר על עץ.

אפרודיטה והחברה שלה בורחות מהר מהר ואני נשאר לבד עם סנדלים שכל עובר ושב מסתכל עלי, מסתכל על אפולו שעל העץ, ושואל אותי "למה?".

אפולו מצדו מאושר וחייכן יורד אחרי שאני גוער בו ומודיע לי שהוא עושה לי פאדיחות.

כי פשוט לא שמתי לב.

*נכנסים לבית קפה, מתיישבים. אני יושב ליד אפולו. הוא מתלהב שהוא יכול להזיז את האוזניים, אני מזיז גם. הוא מרים גבה, אני מרים גבה, הוא שואל אם היא השמאלית, אני אומר שכן.

כמו זוג מפגרים אנחנו יושבים ומרימים גבות אחד לשני עד שאנחנו מבינים שזה גובל ב'לעשות עיניים' ומפסיקים.

*המלצרית באה, אני נחמד, שהיא הולכת כולם אומרים לי שהתחלתי איתה.

זה מפגר. אני תמיד נחמד ככה למלצרים, ועכשיו אומרים לי שזה נראה שאני מתחיל איתה. אולי זה מסביר למה פעם קיבלתי מס' ממלצרית.

בכל אופן החלטתי להפסיק להיות נחמד וזהו. לא רוצה להתחיל עם בנות.

*הבטטות הזמינו גלידה וסופלה. הם כמו חבורת מפגרים מנסים לגרות אותי, במיוחד אפרודיטה.

זה היה מטופש. אם היה לי משהו בקיבה הייתי מקיא את זה.

*ששילמנו את החשבון אפרודיטה רשמה בקבלה את המס' של אפולו.

הבעיה היא שהמלצרית בטח תחשוב שזה המס' שלי כי אני 'התחלתי' אתה. וזה הבית קפה הקבוע שלי. אז אוף!

*אפולו הפיל את הארנק.

הלכנו אלי הביתה והופ למיטה. משום מה אפולו לא רצה לישון איתי באותה המיטה, ככל הנראה בגלל העיניים שעשיתי כל הערב אז שיקמתי אותו בחדר העזוב של תאומתי שעדיין לא חזרה מהשנת שירות שלה.

בבוקר לקחתי אותו לגלידה הכי טובה בארץ. שהוא בא לשלם הוא שם לב שאין ארנק, אז אני שילמתי.

יצאנו והתיישבנו בספסל, הוא נהנה מהגלידה ואמר שהיא באמת טעימה. ראיתי את סבא, אמרתי שלום, הוא לא ראה אותי, הפתעה ממש, הוא די עיוור.

אחרי שאפולו סיים את הגלידה הלכנו לבית קפה, נכנסו, אמרנו "תנו ארנק!" ושיצאנו גילינו שגנבו ממנו 150 שקל.

אפולו היה קצת עצוב אבל 'אני מתנחם בזה שיש מישהו אחר שמצא 150 שקל שהוא יכול להנות מהם'.

כתגובה אמרתי לו: "הוא לא מצא, הוא גנב, אתה לא אמור לשמוח בשמחתו, אתה אמור לקלל למותו."

אבל אפולו טיפש ואפולו שמח לגנב.

ועכשיו לנושא מעניין באמת, בנים:

אז חשבתי שעבר זמני.

אז חשבתי.

אתמול אוריאל התקשר אלי.

גם אני תהיתי לעצמי 'WTF?!' אבל דיברתי אתו. הוא הצטער שהוא לא נפגש איתי בשישי, והתעלם ממני. הבנתי שזה נוהג אצלו, שלושה ימים אחרי שאני מתקשר אליו והוא מסנן, הוא חוזר.

הוא אמר שהוא עבד והיה עייף. זה תרוץ מטופש מאחר וכל אחד יכול לדחוף שיחה של 2 ד' בחיים שלו.

הוא רוצה להיפגש אתי מחר. אני לא מצפה. אם הוא יתקשר שוב ויקבע, אז אני אפגש אתו. הוא עדיין מעניין אותי והוא עדיין מושך אותי אבל ההתעלמות הזו לא מוצאת חן בעיני.

הגיוני שהוא יצא עם אחרים מאחר ואני, ובוא נודה, לא שווה הרבה. ממני לא מקבלים סקס. זה 'לבזבז' ערב או משהו בסגנון.

אני מניח שהוא יצא עם אחרים, כאלה שכן הביאו לו סקס. אני מניח גם שהוא נהנה אתי כי אם לא הוא לא היה מתקשר. אבל אם נפגש אני אעמיד אותו במקום, ולא ארד לו.

אין לי כוונה לצאת עם בחור שאינו מתייחס אלי, ושנוח לו והוא נזכר שמשעמם לו הוא מודיע לי.

אם הוא רוצה, אז שילך ויזדיין לו כאהבת נפשו, אבל לפחות שלא יסנן אותי.

אבל שוב, אני לא באמת מצפה שנצא שוב. הוא בטח ימצא לו תחת.

מלבדו ישנם עוד מס' אנשים שאני מדבר אתם אבל אני לא יודע אם כדאי בכלל לנסות. הם רחוקים. אחד בטבריה, אחד באשדוד, אחד בחולון, אחד בראשל"צ.

הגעתי גם למסקנה שאני סופר דופר מאגניש.

אחרת, מה להם ולי?

אולי אני לא כוסון, ואני לא הכי יפה שיש,

אבל אני משעשע וכיף אתי.

נהנה