חשבתי לעשות פוסט מצחיק, בשבילי.
כמו אז, שעכשיו הוא אחד (והיחיד) שאני ממליץ עליו.
אבל אני לא מצליח. התנאים שונים. אז הרגשתי בדאון נפשי.
כרגע אין לי שום בעיה נפשית מלבד זאת שאני נושם.
אין לי כוח, באמת שלא.
כשמתקשרים אלי אין לי תמיד כוח לענות,לרוב אני ישן.
אני מכריח את עצמי לאכול אבל מלבד מס' דברים פשוטים אני לא מצליח לעשות שום דבר אחר.
הלכתי בשישי למכללה. לא קמתי מהכיסא שלי כי פשוט הרגשתי שהעצמות שלי עומדות להתפוצץ.
אני פשוט חלש.
וזו התקופה הכי רעה בשבילי להיות חלש.
יש לי מחר מבחן, שלא למדתי אליו כי אין לי כוח. בחמישי ראשון ושלישי עוד כאלה.
יש לי גם פרוייקט, שעכשיו מעמיסים עלי הרבה יותר כי אני פשוט "טוב בזה". המנחה שלי שלח לי החלמה מהירה, כי לא יכולתי להגיע לפגישה, ורשימה אדירה של דברים לעשות.
התרופות לא עוזרות. כלומר, הן כן אבל הן מחליפות בעיות בבעיות אחרות.
עכשיו במקום שהאף יהיה סתום הוא צורב לי, וזה יותר נורא.
הראש שלי לא מפסיק לכאוב, החום לא יורד, הגרון שלי שורף ואני לא מפסיק להשתעל.
הדבר היחידי באמת שהשתפר זה שאני שומע.
אני עייף.
ויש כל כך הרבה דברים לעשות,
אז דווקא לקחת את מה שנשאר מהכוחות שלי ולעשות פוסט מצחיק כדי שאני אצחק?
לא.
אני אשתמש באנרגיה כדי להסתובב במיטה.
ואל תחיו באשליה, מי שהכי סובל מכל הדבר הזה הוא בויפרנד שלא מקבל ממני יחס.
אני מצטער,
אבל אני באמת מרגיש חולשה. אפילו עכשיו אני מרגיש שהכתפיים שלי לא מסוגלות להחזיק את עצמן.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dum Dum Philosophy
