בימים אלו אני עובד במועדון של קשישים.
עבודה מרתקת, אין ספק. תמיד רציתי לבלות עם אותם אנשים חכמים שפשוט לא זוכרים כלום, כמוני.
האמת היא שהייתי בטוח שאני אבוא למקום מלא כורסאות ישנות שעליהן יושבים זקנים קמוטים מזילי ריר שמדי פעם השקט מופר ע"י פלוץ.
טוב, טעיתי.
הם לא כאלה זקנים, הזקנים האלה.
אתמול היה היום הראשון לעבודה. הגעתי למקום ומהנהלת אמרה לי ללכת ללמד את הזקיינלך אינטרנט.
יופטידו. מה ללמד אותם באינטרנט?!
נכנסתי לכיתת המחשבים וסקרתי את השיעור האחרון שלימדו בו.
למדו לחפש דברים בגוגל.
הקשישים שנכנסו לכיתה אמרו שהם לא היו בשיעור האחרון לכן הם ישמחו אם אני אחזור אתם.
אז חזרתי.
למדתי אותם מה זה כל כפתור וגם איך לבצע חיפוש בגוגל כשלדוגמא אני מחפש את האתר של מכבי.
זה מה שמעניין אותם הרי, לא?
בכיתה היה לי זוג צרפתי מבוגר. האישה דווקא הסתדרה ממש מצוין עם המחשב והתקדמה טוב.
היא סיימה ללמוד איך מחפשים ורצתה משהו אחר.
שלחתי אותה ליוטיוב.
אחרי שאני עושה סבב בכיתה חזרתי לאותה צרפתייה כשהיא פונה אלי בצרפתית.
"ג'ה נה פרל פה פרנסה" וחזרנו לעברית.
היא שאלה אותי על אתרי הורדות. היא עידכנה אותי שסגרו את אימיול. לא ידעתי מה להגיד לה. באמת שאין לי מושג בהורדות.
זה כבר הפך לעצוב, איך היא יודעת להוריד ואני לא?
כשהסתיים שיעור אחד הלכתי למועדון ועשיתי מבחן קוצר רוח. מתברר שיש לי את זה אחושרמוטה.
אז לא כדאי לכם להרגיז אותי.
בשיעור השני ישבתי צמוד לקשישה שלא הבינה את הפואנטה של גוגל. אחרי שעה כשהיא לא מבינה היא שאלה אותי "חוץ מאינטרנט, מה יש במחשב?"
לכו תסבירו לה שהתשובה היא עולם ומלואו.
כשלא הייתה אף שאלה ניגשתי למועדון להכין לי קפה. שמעתי את המנהלת מדברת בטלפון עם קשיש אחד בנוגע לטיול שהם מארגנים.
"לא, אתה לא מבין, אנחנו משתלולים. יש די ג'י והכל".
אממ וואט? Oo
על איזו השתוללות היא מדברת?
לרקוד הורה בלי מקלות?
כשחזרתי לכיתת המחשבים התיישבתי ליד זו שאינה מבינה את הרעיון של גוגל. ניסיתי להסביר לה שוב.
אני: "בואי נחפש משהו שמעניין אותך, סתם משהו."
היא: "אני לא יודעת מה"
אני: "טוב, בואי נעשה חיפוש של 'בננה'."
עשינו. התוצאה הראשונה- אתר סקס.
מיותר לציין שחטפתי התקף לב ולמזלי היא לא רואה כל כך טוב אז הספקתי לתקתק חזרה.
בסיום היום כבתי את כל המחשבים.
הם לא התכבו. עלו לי הודעות האומרות לי ש"לא בטוח לכבות את המחשב".
אמשכם!
לחצתי על הכפתור ושלום על ישראל.
חזרתי למועדון והכנתי לזקנים בדים עם ציורים לרקום.
כשסיימתי הצטרפתי לחבורת זקנות ששיחקו דומינו. מזמן לא שיחקתי דומינו. זה כל כך כיף.
באמצע במשחק, משום מקום, אחת שאלה אותי "תגיד, מה זה צ'ארמוטה?"
אני מפחד.
אני מת מפחד.
אני לא רוצה שזה יקרה.
זה לא יקרה, נכון?
הוא לא יעזוב אותי רק בגלל שאני הולך לצה"ל, נכון?
אני לא רוצה לחשוב על זה.
לכן אני חושב רק על זה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dum Dum Philosophy