בהתחלה זה תוכנן אחרת, בסוף, הינני פה.

אצל פום פום רחוק רחוק מביתי.

סופ"ש אחרון לפני שאני הולך לצה"ל.

שקלנו מה לעשות היום. רצינו לעשות מרשמלו, בכל זאת, ל"ג בעומר והישנה דרך יותר טובה בלהנציח את מרד המכבים אלא ע"י שריפת המרשמלו?

אבל לא הייתה לנו מדורה. לכן  שקלנו להדליק את הגז. לאחר מכן חשבנו על להצית אותם במצית.

לבסוף פשוט בהינו בהם דרך השקית ולא עשינו כלום.

כשתהינו לעצמו לאן נצא לאכול ארוחת ערב אמא של פום פום שאלה אותי אם אני רואה את הארווזיון.

בשוק ובהלם עניתי שלא. בהתקף לב תהתה לעצמה איך.

אני אוהב בנים, כן. אז? זה אומר שאני חייב לראות את הארווזיון? מעולם לא ראיתי אותו, מה פתאום שאני אתחיל?

אבל היא אמרה, היא רוצה, ואני לא אחליט לראות סרט במקום.

פום ואני יצאנו והלכנו לאכול ארוחת ערב בנאפיס. ובויפרנד יכול לקנא כמה שהוא רוצה. תמיד אמרתי לו שאני רוצה ללכת לשם, ואף פעם לא הלכנו. אז הינה, הלכתי. נה!

הייתה לנו מלצרית חמודה ומזדנב שלה, מתלמד. שנראה כמו ילד אבוד שרק מחפש את אמא שלו.

במהלך הארוחה פום צחקה הרבה. לבסוף הוסיפה: "אני צוחקת כי כואב לי הראש, לא כי אתה הצחקת."

טוב, לרוויה.

בסיום הארוחה, בדיוק כשאנו קמים מהשולחן אחרי שהנחנו טיפ,שמתי לב בטעות  ששכחתי כסף בין הקבלות. וזה די נחמד ששמתי לב בטעות מאחר והכסף שנשאר היה חצי מהסכום שבו קנינו.

הגענו הביתה בדיוק בזמן לארוויזון.

פום, עייפה כאובת ראש, נשפכה על הספה מול הטלווייה.

"וואי איש עם תחפושת", כשהיא מתכוונת לקנטאור המקפץ לו על הבמה.

כל מה שיש לי לומר, אחלה הבחנה בת חווה.

כמובן שיש לי הערות כאלו ואחרות בנוגע לשירים ולמבצעים שלהם.

כלומר, מה באמת אתם מצפים כשאתם מושיבים הומו מול דבר שכזה?

להלן הפירוט:

איסלנד: טובים. השיר קופצני, שמח, השמלה של הזמרת ממש יפה. מגרעות: נעלים. WTF?! כלומר, כן, ורוד הולך עם שחור. אבל לא כשכל הלבוש הוא שחור ורק הנעלים ורודות!

שוודיה: המיקרופון נראה כמו חתיכת דילדו עקום ומכוער. אבל עזבו את זה, ראיתם את הזמרת?! היא ערפד ועוד דראג. אימה מהלכת.

טורקיה: סחטיין על הגבות של הסולן. מעולים, באמת. ממש טובים.אני לא אתפלא אם הם יהיו בן ה5 ראשונים. מגרעות: הם בטורקיה ולא נגיד פה, אתי, במיטה.

אוקראינה: התבלבלו עם מגזין פלייבוי.

ליטא: יצא מהאופרה, רק שלו לא הייתה החוכמה לשים על המסכה על הפרצוף. והפנטום הזה היה צריך.

אלבניה: ארקדי דוכין עם ציצי... ועם כוס.

שוויץ: מלחמות זה לא יאה להם, כך גם ניצחונות. שסנטה יעשה טובה ויהפוך אותם לאילמים.

הרפובליקה הצ'כית: יצאו מ"מועדדות צמודות."

בלרוס: הקטע של לפני, הפרסומת של אופטלגין. בחי סנטה אותם כדורי כדורסל! התחלה יפה, השאר לא.

לטביה: טובים, תלבושות נחמדות של שודדי ים רק חבל שהם נראו בדיעבד כמו צוות בידור והווי של בית מלון באילת.

קרואטיה: הסנדק, המחזמר.

בולגריה: טמבלים. הם חשבו שהם הגיעו לתחרות "נולד לרקוד". מלבד זאת, הזמרת הייתה אחושרמוטה שפנפנה.

דנמרק: מספיק בקושי. באיזה זמן הם חושבים שהם חיים?

All night long- זה המקביל ל"לא נפסיק לשיר" בעברית. יואו שידחפו להם משהו לפה.

גאורגיה: לא, זאת לא אורגיה. זאת מדינה. (תאשימו את פום להסבר) מעולים, באמת. אפילו שהזמרת עיוורת. זה רק הוסיף לקסם ולאווירה של השיר.

הונגריה: מה לעזאזל הם חשבו לעצמם כשהם עטו על עצמם את התלבושות האלו?!

היה משהו עם FLY, טוב, עופי כבר!

מאלטה: וודקה. אבסולוט ראביש. הצופים באמת זקוקים לוודקה על מנת לבחור בשיר הזה.

קפריסין: זמרת יפהפה. מעבר לכך, אין.

מקאדוניה: הסולנית היא קופי הדמות של קארן מ"וויל גרייס". אותו פרונט ענק שמלבדו אין כלום.

פורטוגל: הסולנית נראתה בדיוק, אבל בדיוק, כמו הגרוק מהמומינים. בהצלחה לה.

אגב,  שמתם לב שהצבעים היחידים שיש במזרח אירופה הם אדום ולבן?

מה הקטע?

ועכשיו אני אחזור למסיבת הפיג'מות שלי עם פום פום,

המרמשלו כבר מת,

ישמרכם סנטה מאש הרסנית.

נ.ב

פום אמרה לי לכתוב בכותרת הארוויזיון על המשמו שלו.

אני הולך לישון אתה באותה המיטה. אני צריך לחשוש?