לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


בין הבריחה, ובין ההסתרה, בין ההכחשה, ובין התמיהה, בין הפחדים, ובין השאיפה, ישנם חיים. החיים שלי.

Avatarכינוי:  Dum Dum Philosophy

בן: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פיתוי גברי


שוב אותו מבט.

אותו מבט של הבחור הנעוץ במבטי שלי, בעיניי.

"העיניים שלך כל כך יפות",

ולעולם לא ימאס לי לשמוע על כך.

ולעולם לא אחסום הערה זו,

ולעולם לא אסתייג,

ולעולם לא אתעלם.

לעולם אחייך חיוך מלווה בברק החולף בעיני אשר מטריף אותו.

טובות הן, מושכות, ירוקות. של ילד טוב, של אדם טהור.

אם רק היה יודע מה מסתתר מאחוריהן.

 

וכשמוריד את עיניו מטה וחולף על אפי נתקל הוא על פי.

בשפתיים העבות, האדומות, וגם עליהם הוא מעיר.

לימדתי את עצמי להפסיק להסמיק בשלב זה.

 

וכשהערב ממשיך, והוא ממשיך למצוא בי עניין, ואני בו,

האירועים מתחממים.

חושף אני צד אחר בי.

לא כזה נאיבי, לא כזה ביישן, לא כזה מאופק.

 

אני אוהב לראות את עיניו הנפערות, אני אוהב לשמוע את ההפתעה בקולו.

עם כל מעצוריי, עם כל הסתייגותיי, עם כל מחשבות האדם עלי,

אני שונה.

אני יודע זאת, אך רבים אחרים טועים בחושבם עלי ומייצרים מעין דמות שגויה.

 

עם מבט משובב אני גורם לו לגנוח בקול רם, למרות שהוא מנסה שלא.

אני מכיר בכוחי. אני מכיר ביכולותיי המיניות. הוא לא, והוא טעה.

גורם ההפתעה רק מלהיב אותי יותר.

לאחר זמן לא רב הוא גומר,

בהתנשמויות כבדות וזיעה הנוצצת על גופו.

אני רק מחייך.

 

"אתה אגרסיבי".

אני יודע. אני חסר סבלנות בכל הנוגע לכך, כשאני מרגיש בנוח ואני רוצה.

הוא, כמו אחרים, התבלבל בין המציאות לבין מחשבותיו.

פסיביות בשבילי היא רק ורק העדפה מינית במיטה. רק העובדה שאני אוהב לחוש את האקט עצמו.

אני מאמין שכל הומו באשר הוא חייב לחוש זאת ואני כלל לא מבין את אלו שמתרחקים מכך כאילו מאש.

זה כיף. זה השיא. זאת אורגזמה לשמה.

אבל כשהעניינים לא זזים מספיק מהר לפי דעתי,

אז כן. אני לוקח את העניינים לידיי שלי.

 

אך עייפתי.

עייפתי מחיפושיי, עייפתי מהדייטים, עייפתי.

אני לא מוצא אותו, אותו אדם אשר אוגר בתוכו בגרות אמיתית וכנה המתובלת ברצינות שלולת משחקים המתאפיינת בשנינות, ציניות ועוקצנות. בעלת יכולת הבנה שסגורה על עצמה ורצונותיה.
עטופה יפה באריזה אקטיבית יוזמת.

ולא, הכוונה לא ביופי טהור. יופי זה משהו אשר משתנה מאדם לאדם.

הכוונה באותה אגרסיביות אשר צפונה בי.

יהיה כל כך מקסים אם אמצא אדם כזה.

כי כשאמצא אותו,

אתחתן אתו.

 

מישהו מתנדב?

נכתב על ידי Dum Dum Philosophy , 23/5/2012 20:28   בקטגוריות אופי אינו משתנה, אירוטיקה וסקס, אני והוא, ביסקסואלים, גאווה, גייז, דייטים, להיות אני, מחשבות, סרקזם, סקס, פיתויים, אהבה ויחסים, סיפרותי, שחרור קיטור  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קצין עושה קצין עושה קצין


לאחר חשיבה לא כזו מעמיקה, אפילו די רדודה, הגעתי למסקנה המתבקשת אשר תואמת את האופי שלי,

ומסיבה לא ברורה את הנורמה החברתית העולמית ל"להיות בן אדם".

אני לא אשכב עם אותו קצין. לא אשחק אתו בחדר המיטות רק כי אני יכול.

עצם העובדה שאני יכול מספקת אותי. כבשתי אותו בלי לחדור לשטחו.

זה מחמיא, אבל לנצל זאת זה פשע. לא משנה שהוא ישמח ואני אהנה. אני בספק אם כל אדם היה שמח להתעורר למחרת לגלות שהוא רק סיפק אדם אחר מינית כשהוא רצה קצת יותר מכך.

רציתי, כן. אבל בגלל העובדה המרתקת שהיה לו זין ענק. הפיתוי היה אדיר, אבל התגברתי על כך. סוג של בגרות.

לא התראנו מאז פגישתנו האחרונה וכמעט ולא דיברנו. אני מקווה שזה יעלם מעצמו.

 

אתמול הייתי בארוחת שישי אצל משפחה של חברה. אני מת על ההורים שלה. והם עלי. יש משהו מנחם בעובדה שהורים אוהבים אותי.

לא שלי, של אחרים. כי כאשר יהיה לי בן זוג, יש לי פוטנציאל להקסים גם אותם.

בסיום הארוחה אסף אותי קצין אחר.

היה מאוחר ולכן לא עשינו יותר מידי. אפילו לא ישבנו לקפה.

הוא הקפיץ אותי לעיר שלי וטיילנו קצת על קו החוף. הוא חמוד.

כשהתנשקנו גיליתי שהוא יודע לנשק.

זו פעם ראשונה שאני נתקל באדם אשר גורם לי להחסיר פעימה בנשיקותיו, ולא להפך.

בדר"כ זה להפך, והפעם... הפעם כמעט ולא הצלחתי להראות לו עד כמה אני טוב מאחר והוא היה טוב ולא רציתי להפסיק אותו.

אם יהיה המשך, ואני בעד בכל מעודי ללא סייגים, זה יכול להיות זה.

נשיקה קטנה ומדהימה שהצביעה התפתחות הדברים.

ואם לא,

אז חבל.

עוד אחד לרשימה.

 

 



 

נכתב על ידי Dum Dum Philosophy , 12/5/2012 14:18   בקטגוריות אירוטיקה וסקס, אני והוא, ביסקסואלים, גאווה, גייז, דייטים, הרהורים, להיות אני, מחשבות, נטיות מיניות, סקס, פיתויים, קצונה, רגשות, אהבה ויחסים, צבא, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כי האדם צעצוע מין


אני חי.

למרות שאני בספק אם מישהו דאג.

אם כבר, ניתן להגיד שאני יותר מידי חי.

וכן, יש דבר כזה. עברתי את גבול הטעם הטוב.

הדרך הטובה ביותר שאני יכול למדוד זאת בלי שטויות על החיים היא המחסור שלי במזומנים/אשראי. נזילת הכספים וחמיקתם בין ידי כמים.

 

אני מנצל הזדמנות כעת, כשאני מגיע לצבא מאוחר ואני נמצא בבית של קאלי.

השתלטתי לה על המחשב על מנת שאוכל לכתוב.

אני יודע שאפילו אם הייתי מוצא לכך זמן בבית, הייתי עושה משהו אחר.

 

פתחתי תקופה חדשה בחיי. תקופה שבאה באיחור יחסי אבל אני שמח שהגיעה, כמו כל אדם שמבין.

תקופה סוערת סוחפת המתרכזת בבנים ובי.

החשיפה הזו לאותם בני אדם אשר נמשכים כמוני למינם שלהם משנה אותי.

לא לחלוטין, לא לגמרי, לא בדברים גדולים, אבל בהחלט משנה. בנוגע לכך לא אשקר לעצמי.

הדבר שמשפיע זו האינטרקציה, הקשר עם האנשים. היחס שלהם כלפי.

הם מצביעים על מעלות אשר ידעתי שקיימות אצלי, ועל כאלו שלא. שמעולם לא האמנתי.

אבל לפי 'המבחן בשטח' אני מחוייב להכיר, להבין, להפנים. כהמשך ישיר לכך אני משתנה. ולא רק לטובה.

אני מאותם אנשים אש היו נחבאים אל הכלים בכל הנוגע ליופי. לא חונכתי כילד יפה, לא גדלתי כילד יפה, להפך.

שמן מכוער שקיבעו בראשו שלעולם לא יאהבו אותו כי הוא כזה. ולא משנה שרזיתי, כי אני עדין אותו האדם. אני עדין אותו מכוער.

לכן לא יאהבו אותי.

אז מתברר שטעו. אותם הורים מקסימים.

היופי הוא בעיני המתבונן. גיליתי שהרבה עיניים מתובננות בי, וחלק הארי מהן מוצא בי משהו נחשק.

אני כבר בשלב של ההפנמה.

לא, אני לא חתיך. אבל יש בי משהו מושך מעבר לעיני הירוקות ולשנינותי היוקדת.

אני מנצל זאת. אני מסובב את ראשיהם של אנשים.

בתקופה הזו אני נמצא.

של ההתלהבות, של חוסר המעצורים, של זריקת העקרונות לפח ורק להנות.

במידה מסוימת אותה הנאה מוגבלת, אני לא משתולל מעבר לחלומותיו הפרועים של הומו צעיר אבל בשבילי זה שינוי מהותי.

זה בונה אותי וזה נחמד, אבל אני לעיתים נזכר במי שהייתי לפני חודשיים וחצי. או שזה פחות? תחושת הזמן נעלמה לה.

אני נזכר שפעם לא הייתי מסוגל להבין איך אדם יכול לראות באדם אחר הנאה מינית, אביזר מין, שעשוע.

וכעת זה קורה לי.

פגשתי בחור. חמוד. אבל לא מישהו שהייתי רוצה שיהיה אתי תחת החופה.

עם זאת, גיליתי שהוא מבורך באיבר גדול. ארוך ועבה.

תמיד צחקתי עם חבריי שאני יכול להכניס אגרוף לפה, כמעין טריגר לכישוריי. תגובת האנשים תמיד גרמה לי לצחקק.

אם נקביל את האגרוף למשהו אחר, אתו אני לא בטוח שאצליח.

אני יודע שאני לא רוצה להיות אתו במערכת יחסים. אני יודע שאני מחפש מערכת יחסים.

למרות זאת איכשהו החוקים הפנימיים שהצבתי לעצמי הוסרו וצונזרו.

אני רוצה לשכב אתו. אני רוצה לשחק אתו במיטה. אני רואה אותו כמעין צעצוע אדיר ואני כילד עם עיניים גדולות חייב להשיג.

אם זה יקרה, מתישהו אם בכלל, אני לא יודע מה באמת יתבצע בפועל. אני בטוח ב90% שהוא יהיה גדול מידי, במיוחד לאור חוסר ניסיוני והמגע בשנתיים האחרונות.

 

העובדה הזו, זו שאני רואה בו צעצוע, היא שמפריעה לי.

התירוצים שזה לגיטימי, ככה הקהילה, שאפילו הוא אמר אחרי שנפגשנו שהוא צריך לבטל את הדייט שלו לאותו הערב כי אני מוצא חן בעיניו, לא עוזרים.

"ככה כולם" מעולם לא תרם.

אבל באמת שכך אני מרגיש שהקהילה מתנהגת. הנורמה שלה בחתך אוכלוסייה מגעיל.

זה לגיטימי רק לשכב.

זה לגיטימי לצאת עם מספר אנשים במקביל.

זה לגיטימי לבגוד.

זה לגיטימי לראות באנשים צעצועי מין.

זה לגיטימי.

 

זה לגיטימי שזה קורה לי. זה לגיטימי לשחק עם אנשים.

לגיטימי?

נכתב על ידי Dum Dum Philosophy , 9/5/2012 09:35   בקטגוריות אירוטיקה וסקס, אני והוא, דייטים, גייז, דעות קדומות, להיות אני, מחשבות, נאיביות, נטיות מיניות, סקס, רגשות, אהבה ויחסים, ביקורת, שחרור קיטור  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
66,885
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDum Dum Philosophy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dum Dum Philosophy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)