זה מה שקורה כשאתם עולים במדרגות אחרי זקנה, או שזה במיוחד בשבילי?
אתמול הייתי בת"א. כשעמדתי להיכנס לעזריאלי כמעט והתפוצצתי מצחוק.
השומר הגיע לי לסנטר בערך, ואני 172. כלומר אני די נמוך. כלומר חצי מהעולם יותר גבוהה ממני, כלומר יותר מחצי העולם יותר גבוהה ממנו.
ונכון שזה לא יפה לצחוק על נכים,
רגע, מי שנמוך נחשב נכה?
(לא, לא נוט. הכוונה לא אליך. בנות נמוכות זה בסדר גמור ואף אמור להיות כך, ואני אוהב את כל ה148 ס"מ שלך).
אבל ברצינות עכשיו, מה לעזאזל הדבר הזה יכול לעשות עם מישהו שבאמת בא לעשות משהו?
לבקש ממנו להתכופף לשניה על מנת שייתן לו סטירה? מה?
פום פום דפקה איחור אופנתי, כי סוף כל סוף המודה נכנסה לה לחיים. לא רק שהיא הגיעה באיחור, היא גם באה עם חולצה ממש יפה. חולצה שפשוט אמרה לי "תחטוף אותי תחטוף אותי תחטוף אותי!" והייתי עושה את זה, אם לא הייתי בטוח שהיא תכסח אותי. פום פום, לא החולצה.
אבל אין להאשים אותה, הרי היא בת. היא אמרה לי "אוי, יש לי עוד 40 ד' רכבת, אני צריכה לזוז" ואז הגיעה בדיוק כדי לראות אותה חולפת על פניה.
הסתובבנו עד אשר החלטנו להתמקם לצהרים במסעדה נחמדה.
שבמקרה הייתה נסתרת לעיני כל, וזה לא כי רציתי להתחמק מברנש שרצה לפגוש את פום פום, מה פתאום.
אבל מה לעזאזל יש לבחור בן 100 לעשות אתנו, הצעירים הרעננים?! (ולא, אנחנו לא מרעננה)
אבל פום פום נחמדה, מדי. אז הוא מצא אותנו, מהר, מדי.
אבל הייתי ממש ממש נחמד אליו ואפילו פום הייתה גאה בי. שאלתי אותו אם הוא רוצה/חושב/צריך/מתלבט אם להתאבד, רק 300 פעם.
הוא פעם אחת אפילו ניסה להחזיר לי, אבל זה התפוצץ לו בפרצוף כי אין עלי. וכי הוא חננה חלש אופי.
הוא מבוגר חנון שבטח גר עם ההורים ואמא שלו בטוחה שהוא מתנה מה'. כן, יהודי.
כן, מזכיר קצת את ישו. לא שאני אומר שאתם צריכים לסגוד לו, להפך, אתם צריכים להחזיר אותו לאבא הלסבית שלו. שם למעלה איפה שהוד אלוהותה רובצת.
בדרך לסנטר ראיתי אנשים חמדמדים מחלקים ספרי דפי זהב חדשים באזור. אותה ישות הציקה לי באוזן (לא פום פום, הטפיל) ולפתע עלתה בי גחמה לדפוק את הספר בראש שלי. או שלו.
הלכנו לUFO (כן, אני אשמח למתנות על הפרסום הזה.) ופום קנתה חולצות יפהפיות. לאחר מכן הלכנו לקופי בין ולקחנו מוקה. כשבאנו לשלם שאלתי את פום כמה אני צריך להביא כי היא החליטה שהיא מזמינה אותי. היא דפקה לי מבט כל כך ממושך ונחוש שהייתי בהלם ממנו. מעולם לא היה לה מבט כל כך נחוש, אם רק לי היה מבט כזה אולי הייתי מקבל סקס.
אחרי שכל אחד שתה חצי כוס, הפסקנו. זה נותן תחושה מוזרה.
בויפרנד לפתע הופיע, וניסיתי לזנק עליו אבל די הסתבכתי בשרוכים של עצמי. שאלנו אותו אם הוא רוצה אייס מוקה והוא עשה לנו פרצוף של "איכ, למה?!"
אמרתי לו שיש לי בחילה. הוא בהה בי, המשיך לבהות בי ולבסוף אמר: "תגיד, אז, כששתינו והגענו למסקנה שזה עושה לנו בחילה, לא החלטת לא לשתות את זה יותר?"
אופס.
לעזאזל החוסר זיכרון שלי מכאיב לי בבטן.
אז בדיוק הגיעו אב ובנו הפעוט לדוכן. "איזה חמוד" אמרתי כשבויפרנד עונה לי כמו תמיד: "נו, תגנוב אותו בשבילנו!"
החזרתי: "את האבא?!"
כרונוס הופיע וניסיון העבר לימד אותי לכן הצלחתי לקפוץ עליו. חיבקתי אותו. והמשכתי. וקצת יותר חזק. והוא התבכיין לבויפרנד שאני חונק אותו, אז שחררתי אותו. וחזר לו הצבע לבסוף, אז אני לא מבין מה כל כך כאב לו.
הלכנו למוז וכרונוס ואני התפארנו בחולצות חדשות. כשירדנו מטה, ראיתי כלב חמוד. ניגשתי וליטפתי אותו. הוא ענה בחיוב וקשקש בזנב. כשנמאס לי, הפסקתי. עוד לפני שהתרוממתי היצור המבחיל הזה התחיל לנבוח עלי כאילו הרגע דרכתי לו על הזנב, מה שכמובן גרם לי לקפץ בבהלה ובצרחות אחורה לבויפרנד.
כלב מפגר, מה הוא הומו כשהוא נובח כשאני מפסיק לענג אותו?!
סבנו על עיקבותנו וחזרנו לעזריאלי. שם הבחנתי בהומופוב אחד שאני ובויפרנד מכירים.
הוא לא שונא אותנו, הוא סתם מפחד. אבל הוא חביב וחמוד אז בכוונה הלכתי וצבטתי אותו בלחי.
זה כיף לראות אותו מחליף צבעים.
משום מה, כשאני נהנה לגמרי מהסיטואציות אתו, בוירפנד וכרונוס החליטו לגרור אותי ממנו, רחוק ממנו.
כשנסעתי הביתה התיישבה לידי באוטובוס בחורה, נחמדה. התפתחה בנינו שיחה כשאני חושש שהיא מנסה להתחיל אתי. אז היא הוסיפה שנסיעות עושות לה בחילה.
הוצאתי את החולצות החדשות שלי מהשקית והגשתי לה אותו.
לא כי אני נחמד חס וחלילה, פשוט לא רציתי שהיא תקיא עלי.
מיום ראשון אני מתחיל לעבוד בבית אבות.
הידד!
אני אוכל להנות עם אנשים סנילים כמעט כמוני!
ושבוע הבא, קד"צ. האימה, ללבוש בגדים באותו הצבע כל הזמן.
בגלל בויפרנד התחלתי לשמוע עברית. ולא רק עברית אלא משינה. וספציפית יותר שני שירים.
כשהיינו בהופעה בעצמאות אמר לי "אתה שומע? זה השיר ששמעתי כל הזמן לפני שהיינו חברים וחשבתי עליך"
אז ברור שגם אני עכשיו שומע אותו 24 ש' ביממה. גם לכם עולה עכשיו הצרחה "הווווווווממממממממממווווווו" בראש?
הלוואי וסנטה ישמור על ההומואים שבניכם.
אם לא, אז לא נורא אם תשברו רגל או משהו.
אוי, תות.
><
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dum Dum Philosophy