ואולי כי אני לא נכנע, אז הם ממשיכים.

עוד ועוד סנקציות עד שאני אשבר.

אבל אני לא.

הכול נראה זעיר ומטופש בהתחשב בו.

אז הם מקשים לי את החיים, זה לא מזיז הרבה.

אני עדיין מאוהב בו.

הוא עדיין מאוהב בי.

זו ההרגשה הכי טובה בעולם.

אני מניח שהרוגע שלי מטריף אותם, הקבלה שלי על הקשיים שלהם, החוסר עניין להילחם.

מעין קריאה מהדהדת, 'אני טוב יותר'.

החזקה שלהם עלי הולכת ומתפוררת.

כמו כל אימפריה שמאבדת שליטה על מחוז מרוחק, הם מנסים בכל כוחם.

וכוחם אינו מספיק.

כל עוצמתם נראת כגרגיר חול המתנגש בחומת אבן אדירה שהיא האהבה.

קלישאה?

אז כרגע אין לי מחשב.

בתיאוריה. הינני כאן. לא כל הזמן. רק לעיתים רחוקות משהייתי רוצה, וגם אז לזמנים מוקצבים.

אין לי טלוויזיה.

מה חבל.

אבל בהתבסס על ההיסטוריה של יס, אותן סדרות יחזרו.

ובכל מקרה אני יודע לפרטי פרטים את שושלת טיודור. רק שלא כמו הסדרה, אצלי הנרי באמת שמן.

אני מרותק לבית.

גם זה בגדר התיאוריה.

אני אמצא דרך לפגוש את בויפרנד, אני חייב.

אני לא רשאי לדבר בטלפון.

לא כל כך נורא, בכל מקרה יש לי פוביה ממנו.

היום נוספו דברים חדשים.

הם אינם מתכוונים לתת לי יותר כסף. זה היה הגיוני, אם הם היו נותנים לי לפני.

אמא גם החליטה שהיא לא תביא לי אוכל. אם אני רוצה, שאני אמצא עבודה ואקנה לעצמי.

כמובן שאני צריך לנשק את רגליהם על המיטה שלי.

אבל לא רק שאני שורד, אני אפילו מחייך. אני פשוט חושב עליו.

חבל רק שהקשר שלי עם מעט החברים שלי מתנתק. אני מתגעגע אליהם.

אני לא יודע אם הם מתגעגעים אלי כי הם לא יוצרים קשר. אולי הם לא, אולי הם בכלל לא שמו לב שאני לא שם.

מלבד פום פום, שדאגה להודיע לי שהמחשב שלה מת. חבל רק שלא יכולתי להגיב לה חזרה.

הדבר שהכי מתסכל אותי היא העובדה שיתכן ואני אבוא לחגיגת החצי שנה של בויפרנד ולי עם ידיים ריקות.

אני לא יכול, אני חייב להביא משהו.

ותכננתי, רק שאין לי כסף כי אני לא יכול ללכת לבקר את הסבים שלי ולקבל מהם כמו כל פעם.

החצי שנה, בדיוק בחגיגות העצמאות. 

מה שמדכא, זאת העובדה שהם לא מתכוונים לקנות לי שום דבר לצבא. ואין לי שום דבר.

תרומות מישהו?

מזל שאהבה זה בחינם.

"מה אתה מאושר?"

שוב אבא.

אבל לא היה לי מה להגיד.

מה כבר אני יכול להגיד?

שאני מאוהב?

הוא יבין בכלל? הוא זוכר מה זה?

אני לא חושב שישנה אהבה בין ההורים שלי, מזמן לא.

אני פשוט לא מבין למה הם ממשיכים להיות יחד,

מה לעזאזל מונע מהם גירושים?

אושר הילדים שלהם?

איזה אושר?

לילות רבים מדי חלמתי על הרגע שהם יתגרשו על מנת שאני אצטרך להתמודד רק עם הורה אחד.

אני יודע שזה לעולם לא יגיע, ולמען האמת זה לא ממש משנה לי. אני לא אשמור אתם על קשר זמן רב. כל עוד הקשר שלנו יכול להועיל לי אני אמשיך. מתישהו אני אחליט שכבר אין לי מה לחפש ואני אלך.

אני לא חושב שאני אשאר ואחשוב איך זה ישפיע עליהם.

אני אקים לעצמי משפחה חדשה.

עד כמה שזה אבסורדי, משפחה זה אחד הדברים הכי חשובים לי.

אני כבר לא דואג בנוגע לבחינה על הפרויקט. מחר אני אהיה עם בויפרנד.

אני לא יכול שלא להיות מאושר.

הרבה זמן לא ראינו את אחד השני, לרוב בגלל ההורים שלי. עכשיו אני לא מוכן לוותר על ההזדמנות הזו.

אני יודע איזו הרגשה הוא נותן לי וזו הרגשה של ביטחון ואהבה.

מה שאין לי בבית.

כל רגע אתו הוא קסם בפני עצמו. אי אפשר לנסות ולוותר על זה, מי רוצה בכלל?

להסתחרר עם מנגינה בלתי פוסקת בלב ולדעת שהרצון הכי חזק שלי כרגע זה למצוא פונפונים ולהתחיל לקפץ.

במצבים כאלה אני כמעט ויכול לחוש את שפתיו על שלי, להרגיש איך זרועותיי כרוכות סביב עורפו, את ידיו החמות עוטפות אותי ומצמידות אותנו להרכב אחד, מושלם ומרהיב.

להגיד שהוא החצי השני שלי אני לא יכול, כי כל אדם הוא בשביל עצמו.

מה שכן, השילוב שלנו גורם לי לעשות דברים מופלאים ומוציא את הטוב ביותר שבי.

כמו כדור גלידה ועוגה. כל אחד מתוק בפני עצמו, אבל השילוב בניהם הוא זה שהופך אותם לכאלה טובים.

שוב יש לי את הצמרמורות אשר עולות במעלה גבי.

ההתרגשות.

בחגיגות העצמאות יש לנו חצי שנה.

החגיגות, בשבילנו.

אני אוהב אותך

נ.ב

לבת שלנו כן יקראו אנבל ולא אכפת לי מה אתה אומר!

"אם לא תנתק את הקשר עם הסבים שלך, אני אתנקם בך."

זה מה שאמר לי אתמול אבא.

הוא רוצה לקצור את הקשר היחידי שלי עם אנשים שבאמת אוהבים אותי.

זה די מובן, זה מהלך אסטרטגי טוב.

הקשר שלי אתם הוא מה שהוביל אותי עד פה.

הם קונים לי בגדים, כי ההורים שלי לא רוצים.

הם מביאים לי כסף, כי ההורים שלי לא רוצים.

הם דואגים לרווחה שלי כשלהורים שלי זה כלל לא מזיז.

הם מה שהשאיר אותי בחיים והם היו הסיבה הכמעט ויחידה שמנעה ממני להתאבד.

על מנת להרוס אדם יש לנתק את מה שמקרקע אותו.

ההורים שלי פועלים בשיטתיות על פי עיקרון זה.

אני לא אנתק את הקשר אתם. אני לא מוכן לכך.

אני פשוט אחכה למהלומה מאבא.