כשהעננים הכבדים זזו קצת,

כשקצת אור נכנס מבעד למעטה האפור של אותם שמיים,

כאשר היה נדמה כאילו השמש שבה אלינו ומכניסה קצת חום,

הגיע משב רוח אשר העיף ממני והלאה כל תקווה לכך.

אני לא בן אדם שבור.

אני לא בן אדם ללא החלטה.

אני לא בן אדם ללא חשיבה.

אני לא בן אדם ללא עתיד.

אני לא בן אדם ללא עבר.

אני לא בן אדם ההולך ללא מורא.

אני כן קצין שבור.

אני כן קצין ללא אמון.

אני כן קצין מלא אכזבה.

אני כן קצין מלא בהחלטה.

בוגרים ממני שבו והזכירו לי, לא הכל בחיים זה צבא.

כן, כבתי.

כן, לקחתי ללב.

כן, נפגעתי.

כן, דוכאתי.

כן, החלטתי.

לא אשתחרר עכשיו, אבל לחלוטין אמשיך איך שתמיד עשיתי, באמון מלא בעצמי.

אם ירצו בי, יקבלו אותי כפי שאני.

אם לא ירצו בי, אז אמשיך בדרך אחרת אשר בה אני עודני אני.

מחר אתיישב מול המח"ט ואגיד לו כל מה שאני חושב.

טוב, רע, עם טאקט, בלי טאקט, לא משנה לי.

לי זה כבר לא אכפת.

אסיים בשלוש נקודות.

אני מתבייש ביחידה,

אני מאוכזב מהיחידה,

אני מבקש לסיים את תפקידי.

מעולם לא הצליחו לשנות את הרגשתי בנוגע למשהו ב180 מעלות.

ולחשוב שפעם חשבתי שאשאר בצבא.

מערכת מטופשת, כל הכבוד לך. עשית משהו שאף אחד לא הצליח, לשנות משהו מהותי באישיותי.

כבר מזמן למדתי שהחיים בנויים מתקופות שבאות והולכות.

טובות, רעות, משעממות, דכאוניות, מאושרות וכו'.

ובכל זאת קשה לי לקום בבוקר ולחייך כאשר נדמה שכל מי שסביבי רק מנסה לגרום לי להרגיש עד כמה אני לא שווה.

להיות שווה כלום.

בעולם שרודף אחרי תארים  וסטאטוסים,

אני מרגיש סתם כתופס מקום.

לא רלוונטי.

מועקה.

שהזמן יעבור כבר.

"ביננו יקירי, אתה לא ממש יוזם משהו אמיתי"

מעולם לא ידעתי לקבל ביקורת.

במקום להתמודד אתה אני רואה בה התקפה ישירה עלי.

מראה שניצבת מולי, מראה לי מה העולם חושב עלי.

אני נפגע.

אני קופא.

אני שותק.

אני נעלם.

הייתי רוצה להיות זחל.

הייתי רוצה את היכולת להיכנס לגולם ולצאת פרפר.

הייתי רוצה את היכולת להיכנס לתרדמת אשר בסופה אתעורר יפה יותר, מפותח יותר, מלבב יותר.

הייתי רוצה פיתרונות קלים.

הייתי רוצה לחיות באשליה.

אבל זו המציאות.

זה אני.

אתחבא. אכנס מתחת לפוך למצוא מקור חום ולא אצא ממנו.

הייתי רוצה לקום יום אחד תקין.

הייתי רוצה לקום יום אחד לא מתוסבך.

הייתי רוצה לקום יום אחד בוגר.

הייתי רוצה לקום יום אחד עם היכולת להתמדד עם דברים.

הייתי רוצה לקום יום אחד ולגלות שאני פרפר.