אולי זה יהיה יותר נכון לומר שהוא התנהג כמו שלולית. הוא הביט בזרועותיי ובירכיו המתפשטות לאט במעגל ככתם על ספת הקטיפה בצבע יין אדום. על אחת מכריות הישיבה (השמאלית מבין השלוש) יש כתם יין אדום על הדופן המופנית כלפי מטה. כשהם קבלו את הספה הוא החליט לבדוק מה היחס בין צבעה של הספה לצבע היין. היחסים די דומים, הכתם לא יהיה בולט לעין בלתי מזויינת. בשלב זה הראייה שלו בלתי מזויינת, והטלוויזיה מולו (שידורים חוזרים של סיטקום משנות התשעים) היא רק כתם זוהר ומהבהב. הוא בכלל בוהה בתקרה, תוהה איך זה היה אם התקרה הייתה הרצפה והרצפה תהא התקרה. זה יכול היה להיות נחמד.

ערימות סדורות של בלאגן פזורות בנקודות שונות בסלון וגולשות אל עבר המטבח. היום הוא אינו יהיה עקרת בית. הוא תמיד מתמלא בחמת זעם כשהוא אוסף לכלוך ומפנה אותו, מטאטא את הרצפה, שוטף את הכלים, מסדר את כל מאות הפריטים העתיקים שמוצבים בסלון בסדר המקורי שלהם, וסופר כמה זמן לוקח לכאוס לשוב. הוא יודע שהזעם הזה, שמצטבר בתוכו ונאגר בכל יום מחדש אל קופסה בינונית שהוא הקצה לכל הזעם הזה, הוא יודע שהוא חסר משמעות. כיוון שהוא לא באמת כועס על אף אחד. הוא פשוט רגיל לתפקד כקדוש מעונה באופן אוטומטי. אולי זה פשוט בגלל הדמיון התמטי בינו לבין אבי כל הקדושים המעונים, ישו הנוצרי בכבודו ובעצמו.

לו זה היה סרט, הייתם שומעים עכשיו דפיקה בדלת, שהייתה קוטעת את כל רצף העניינים עם ישו הנוצרי, והסרט היה זורם לכיוון חדש, לכיוון הדלת. כיוון שזה לא סרט, תאלצו להמתין. הכלב, כתם כתום ושעיר בקצה ספת היין, רץ בבהילות לעבר הדלת. אם הכלב לא היה נובח ורץ אל הדלת, כנראה שהוא לא היה יודע שדפקו על דלתו באותו יום. שניות ארוכות חלפו עד שהצליח להיות מוצק שוב, ולהניח את שתי כפות רגליו בתוך כפכפי אצבע דקות. הוא דידה באיטיות ובדממה אל עבר הדלת דרך המטבח (זו הייתה הדרך היחידה), וכבר שהתחיל לעלות במדרגות (שש מדרגות הפרידו בין חלל הכניסה הקטנטן לבין שאר דירת המרתף), הבין שהוא יודע מי נמצא מאחורי הדלת. הוא הציץ בעינית, ומולו החלל החיצוני, ריק. הוא התרחק מהעינית, והמתין. את הדפיקות הבאות הוא כבר שמע. הוא הציץ בעינית, והחליט שלא להעמיד פנים שהוא רק עכשיו קם מהספה והולך אל עבר הדלת דרך המטבח. הוא פשוט פתח הדלת.

ארבעים סנטימטרים תחת נקודת המבט הטבעית של עיניו, עמדה מבוהלת אחת משתי פיליפיניות שהחליפו את הדיילת שהתגוררה מעליו, זו שפחות בקיאה בשפה האנגלית.

Door            Inside                     Sister                   Lock                     Help                 Girl           Open  

בין שברי המילים הוא טיפס במדרגות אחריה לתוך דירתן. הוא היה רק בשלוש דירות מתוך שתיים עשר הדירות שקיימות בבניין. שתיים, אם להוציא את זו שהוא שוכר. זו הייתה אחת מהן. זו אינה הפעם הראשונה. בפעם הראשונה הוא עזר להן לדחוף ספה לבנה אימתנית במעלה המדרגות ובתוך המסדרון הצר שלהן, תוך כדי שהם מפרקים דלתות ומשפשים קירות. עתה הפנתה אותו הפיליפינית לדלת שהוא לא שם לב אליה בפעם ההיא. מעבר לדלת העץ הלבנה והחדשה שניצבה מולו צרחה הפיליפינית (זו שבקיאה יותר בשפה האנגלית) בפיליפינית. אחרי חילופי דברים באנגלית, המצב הנתון הוא כזה:

הפיליפינית דוברת האנגלית תקועה יחד עם בתה הקטנה בתוך החדר. בחדר יש חלון, אבל הוא מסורג. מבחוץ נמצאת אחותה עם עוד בת קטנה (האחראית כל העניין) והוא עצמו. הוא לא היה בטוח מי מבין הבנות הקטנות שייכן למי, והוא גם לא שאל. הבת הקטנה שטרקה את הדלת ושינתה את מסלול חייו לבשה גופייה קטנה צהובה ותחתונים ורודות. היא הביטה בעצמה במראה ועשתה פרצופים מאוכזבים. הסטירה שהיא תקבל אחר כך לנגד עיניו על כך שגרמה לכל האי סדר הזה תצלק אותה לשארית חייה.