כשהייתי קטנה ספרו לי שמלאכים לא קיימים, הם רק בשמיים..עכשיו אני יודעת שהם גם כאן ...

אני אוהבת את אמא שלי, אני אוהבת אותה יותר מכל דבר אחר עולם המכוער הזה.

איכשהו היא תמיד יודעת להתקרב אליי ברגעים שהכי קשה לי...

גם בשנה שעברה, כשהיה לי ריב ענק (שוב- עם סיון ומוריה, וגם לירון), אמא שלי זהתה את זה וידעה לתת עליי יותר דגש.

אני אוהבת את הראייה שלה פנימה, את הארגון שלה, את הרוך שבה, את החום שהיא מקרינה, את החיוך שלה.

התקרבנו בזמן האחרון וטוב לי עם זה. טוב לי מאוד עם זה.

אני יכולה לספר לה דברים בכיף, ברוגע, ולדעת שהיא תגיב ותצחק ותספר, כמו חברה, כמו שחברה צריכה להיות.

אני אוהבת אותך, אמא