סבתא שלי, אמא של אבא, היא לא אדם נחמד במיוחד.
מספיק לא נחמדה, עד כדי כך שאף אחד מעשרת הילדים שלה לא רוצה לארח לה חברה בשבת.
בגלל זה בכל תחילת שנה אחד מהאחים עורך טבלה באקסל, וכך כל אח ואחות במשפחה מרובת הילדים הנ"ל יודעים מתי הם צריכים להגיע לסבתא.
בסה"כ התענוג מסתכם בחג אחד בשנה ובהגעה לשם פעם בחודשיים בערך.
(כי למרות שיש לה 10 ילדים, "רק" שמונה מהם לא עזבו לחו"ל, ולכן זה מתחלק בין שמונה אחים).
בכל אופן, בשבת שלפני כמה ימים היה תורנו ללכת לסבתא,
אך אוי, מה חבל,
היו מתוכננים לי שני מבחנים (חשובים!) לשבוע הזה.
מהר מאוד הודעתי לאמאבא שהשבוע אני לא נוסעת,
כי בכל זאת- לימודים, וזה...
בכל אופן, סוכם שאי אשאר,
אבל אז, מי ישמור עלי, הקטנה והמסכנה?
אמא הודיעה כי היא מוכנה להקריב את השבת שלה ולהישאר איתי.
איזו גיבורה.
בכל אופן, לאחר שבני המשפחה האחרים התעופפו להם לפני שתיכנס שבת קודש,
אני התיישבתי ללמוד למתמטיקה ואמא התיישבה ללמוד דברים שלומדים באוניברסיטה.
בערב באו אלינו סבא וסבתא (ההורים של אמא) שאותם אני ממש אוהבת ועוד שני דודים שלי,
ואכלנו והיה מצחיק וגם היה את היין שאני אוהבת.
אז היה כיף.
וצחקו עליי שניגשתי למועד ב' במתמטיקה.
בכל אופן, דוד שלי (שמו בישראל וגם בעוד כמה מדינות- משה) שבא אלינו ידוע כקניבל-שונא-ירקות;
אמא: "משה, רוצה סלט?"
משה: "לא"
אמא: "מה, אתה עדיין לא אוכל ירקות?"
משה: "כן, מה השתגעתי? למה לי לאכול את האוכל של האוכל?"
וגם כל הזמן צחקנו על סבתא שלי שהיא שמה מלא חריף באוכל,
וכ-ל פעם היא אומרת שהיא לא שמה כלום,
ומעניין למה זה חריף.
"בטח סבא שם לי חריף בסיר"
חוץ מזה,
כל פעם שהיא מכינה מוסקה היא שמה בה חריף,
ובכל פעם מתנהלת השיחה הבאה.
משה: "אמא, לא מתאים חריף במוסקה"
סבתא (לאחר מחשבה עמוקה): "צודק, בפעם הבאה אני לא אשים"
ואז היא שמה.
משם עברנו לדבר על סנילים,
וסבא סיפר שהיה לו חבר סנילי, שהבת שלו מארי נפטרה,
וכל כמה ימים היה שואל את אשתו איפה מארי,
וכל פעם מחדש היא הייתה מספרת לו שהיא נפטרה.
אז כל פעם הוא היה עונה לה מחדש
"איי איי איי, דווקא מארי. ברוך דיין האמת"
(או משהו אלוהי כזה)
אחר כך איכשהו עברנו לדבר על הירקות שצומחים לנו בגינה,
ואז סבא אמר לאמא שאם היא רוצה לאכול מהתרד אז כדאי שהיא תתחיל לקטוף אותו.
אותי זה נורא הצחיק ואחרי שסיימתי לצחוק כמו מפגרת,
אמרתי לה שבאמת כדאי לה לקטוף את זה אם היא רוצה לאכול,
אחרת היא תהיה חייבת לכרוע על האדמה וללחך את העלים.
בכל אופן, אחרי שהם צחקו עליי בפעם האחרונה בהחלט על זה שניגשתי למועד ב' בבגרות במתמטיקה,
דודים שלי הלכו הביתה וסבא וסבתא נשארו לישון.
וסבתא גם הביאה לי פיג'מה בצבע תכלת עם כבשה.
***
אה,
בסוף המבחן במתמטיקה הלך גרוע.
***
אוקיי,
תכננתי לשים פה תמונה שצילמתי בטלפון.
אבל,
המשקל של התמונה הוא 861 ק"ב, ופה אפשר רק עד 500,
אז כיווצתי את התמונה בצייר,
ופתאום היא נהייתה 3.26 מ"ב.
כאילו מה,
אני מפספסת פה משהו?
מגה זה קטן יותר מקילו? מה קורה?
לא משנה.
***
אני חוזרת ללמוד למבחן בהסטוריה,
ורק מציינת שהיה לנו היום משהו צבאי כזה לחמש שעות,
שזה אומר שלמדתי רק שעה אחת היום.
שזה מעולה (:
חן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
