my private life

אני לא מבינה למה אמא לא רואה כמה אני סובלת ולא מוכנה להעביר אותי מפה כבר!!!

כבר חשבתי שאני מסתדרת וחשבתי טוב לא משנה רק עוד 3 שנים... אבל מתי שכל יומיים אני בוכה זה כבר ניראה לי הזוי לחכות 3 שנים לעבור מפה..

עכשיו לא מספיק ש"החברה הכי טובה" שלי לא מקשיבה לי בגרוש היא גם מתחילה להמציא לי תרוצים ותאמת דיי לנצל אותי...

זה כל כך כואב... אני לא רוצה להתפרץ עליה אבל יש לי הרגשה שזה יבוא בקרוב...

החלטתי שאני פשוטט מהרגע הזה 28.7.07   16:28 אני לא מתקשרת לא שולחת הודעות לא כ-ל-ו-ם אני יתן לה להרגיש את ההרגשה הזאת שאתה לא שווה כלום אני יגרום לה להרגיש כמו שאני מרגישה עד שהיא תחזור ותתכנן שאני ידבר איתה כמו פעם..

                     -ניראה מה יקרה-

נכון זה פשוט כייףף ההרגשה של אחרי בכי?! שאתם מתחילים להתאושש מהיום שעבר עליך..

וואיי איך אני אוהבתת

שהעיינים עדיין טיפה אדומות אבסל אתה מחייך

אוי אני מרגישה כל כך טוב עכשיו מקווה שזה ימשך עוד קצת...

 אויי איזה פוסט אופטימי וחמוד

יאיי חח

-לילה טוב-

כל הזמן אני אומרת שאין לי אף אחד אני לבד בלי חברות בלי כלום... אתמול ישבתי ופשוט הרגשתי כאב נוראי הרגשתי לבד,הרגשתי שאין לי כבר מה לעשות בחיים כי לא טוב לבן אדם לבדו..

אני לא יכולה להשתחרר מההרגשה הזאת מהכאב הנוראי הזה בלב...

מתי שאני קוראת את המילים האלו אני מנסה כמה שאפשר להעביר לכם מה ההרגשה אבל אי אפשר כי זה כל כך חזק הבדידות הזאת לחשוב שלעולם לא יהיה לי על מי לסמוך ככה

פעם חשבתי שיש לי לפחות חברה אחת הכי טובה אבל שמתי לב שהיא מדברת איתי על הבעיות שלה ואני נותנת לה עצות מכל הלב כי היא הדבר הכי חשוב לי

אבל עם קורה לי משהו אז היא עושה כאילו היא מקשיבה אבל היא לא עוזרת רואים לה בעיינים כאילו שיעמום מתי שאני מספרת לה בעיות שלי..

אווףףף ניכנסתי לדיכאון הזה עוד פעם והפעם נפלתי חזק...