וואי! כמה זמן כבר לא עידכנתי...באמת הרבה....ואני בטוחה שלא הרבה יגיבו לי ויכנסו לפה בכלל אבל לא נורא =]
האמת שרציתי "לשתף" אתכם (כביכול), במשהו שמציק לי הרבה זמן, שמתם לב פעם כמה פעמים ביום אנשים אומרים שהם בדיכאון?
וכמה פעמים אנשים אומרים שהם בדיכאון במחשב? עשיתי השוואה ביני לבין עצמי והגעתי למסקנה שחצי מהאנשים שעצובים במחשב לא מראים את זה במציאות...
אני לא מבינה למה אנשים כל כך מפחדים להראות מה הם מרגישים, הם לא צריכים לפחד מאף אחד שיביע דעה כלפיהם כי כולם תמיד אומרים שצריך לשים פס על אנשים כאלה, אבל האנשים שאומרים את זה כנראה שאף פעם לא מתכוונים לזה, כי אני בטוחה במיליון אחוז שמה שמטריד חצי מהאנשים בגיל הזה זה מה האחרים חושבים עליהם. זה בסדר, זה לא רע לחשוב ככה אבל אם זה ככה, למה הם משקרים בקשר להכל? ואחר כך הם מרגישים מדוכאים כל כך מכלום! אבל הם מפחדים להראות את זה כי אז הם יהיו פחות מקובלים מהשאר!
רציתי פשוט לומר לכולם, שממש כמעט כולם בגיל הזה מדוכאים! ואין לי מושג למה, זה באמת מוזר, כנראה זה משהו הורמונאלי או משהו דומה אבל אל תתנו לדבר הזה לדכא אתכם! פשוט תסתכלו על הצד החיובי של החיים!!! ויש שיר כזה שאני בטוחה שכולכם מכירים! אז קדימה! תהנו ואל תתנו לשום דבר שבעולם לדכא אתכם! ותפסיקו להתעסק בחרא של עצמכם ולא בשל אף אחד אחר! תפקחו עיניים ותזכרו שחיים רק פעם אחת (אולי יותר אבל אנחנו לא בטוחים...)!!!!
הנה קישור לשיר "always look on the bright side of life"
http://www.youtube.com/watch?v=jHPOzQzk9Qo&feature=related
(תראו באיזה מצב הם והם שרים את השיר הזה!!! תלמדו מהם!!! ואגב, זה הזמר האמיתי של השיר הזה...=])
אוהבת אותכם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (וסליחה שהיה פוסט כבד ומוזר כזה)