פתח לי את חלון ההזדמנויות,

מצטערת שמחקתי את הקטע הקודם,

אבל הוא היה ממש לא במקום וסחף אחריו תגובות שרציתי להימנע מהם...

-

לא רציתי להעלות את זה, אבל אני חייבת...

אני מקדישה את זה לעמיתוש (:

אפילו שהיא בטח לא תבין למה...

-

"הייתי מעדיפה להיכנע,

פשוט יותר לוותר על הצעקות והדמעות...

מאשר להתמודד איתן

הייתי הרבה יותר רגועה אם הייתי מצליחה לשמוע את פעימות ליבי ולדעת שאני עדיין מרגישה

אבל כ"כ רועש פה מסביב ואני לא מצליחה לשמוע, אז אני לא בטוחה שאני עדיין כאן...

אם מישהו היה מחבק אותי הייתי יודעת שאני קיימת, אולי אפילו נאהבת,

אבל זו לא חוכמה להיות נאהבת ולא לאהוב בחזרה

והרי אני, כנראה שעדיין לא מסוגלת לאהוב בחזרה... אולי לא התבגרתי מספיק, גם לא התגברתי...

או שאני עדיין מפחדת

ואם אני מפחדת אז כנראה שאני מרגישה, אז אני חיה?

מעולם לא הבטחתי לך דבר, רק הבטחתי לנסות

ואולי לנסות לא מספיק בשבילי, נראה שגם לא בשבילך...

אם הייתי מספיק חזקה כדי להגיד "לא" והייתי יודעת לשלוט בעצמי הייתי מתגברת כבר מזמן,

והפעם רק בשבילך, או בגללך...

אם לא הייתי מאכזבת את עצמי כ"כ לא הייתי מהססת לרגע

גם לא הייתי בוכה כ"כ הרבה, ובשקט... אולי אפילו הייתי משתפת אחרים

אם הייתי חופשייה לעשות כל העולה על רוחי, או אם הבחירה הייתה אך ורק בידיך

לא הייתי מתלוננת.      אולי...

גם אם הייתי בוגרת מספיק כדי לאהוב לא הייתי מתלוננת...

הייתי רוצה לאהוב אותך, אני נשבעת."