שוב אני יושבת פה וחושבת
אני לא מבינה ת'דחף לכתיבה...אולי זאת הפריקה הנפשי.
אני לאדעת מה אני מרגישה אבל אני מרגישה כ"כ עלובה.
אני מרגישה כ"כ מתוסכלת,אני מרגישה שהוא כ"כ חסר לי.
לא,לא הוא!מישו אחר..מישו שאני צריכה לפגוש,לדבר,לשאול,להכיר.
אני לאדעת מי זה....ועכשיו זה ישמע לכם מוזר.אבל אני יודעת שזה הזמן.
זה עוד מעט מגיע.הזמן לאהבה חדשה ואמתית .ההרגשות והמחשבות האלה מבלבלות אותי עד מוות.
אני מרגישה שאני צריכה אותך כבר עכשיו.ממש עכשיו!!
ואני לא יודעת למה....אני אפילו לא יכולה לתאר את הרגשות,המחשבות והאכזבות שלי בכתיבה.
פשוט אני כ"כ מתוסכלת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: