והיא של שפירית ענקית שהסתובבה לי בחדר ואיימה עליי לעבור את שלוש השנים האלו ולהתגייס לצה"ל.

השעה בהחלט משפיעה.

גם פורים.

גם חוסר דרור.

גם הבצפר מחר.

גם הישיבת מדריכים מחר.

גם חוסר המשמרת אתמול.

גם סופשבוע עם אבא.

גם גם.

אני באמת מתחילה להתחרפן בלי דרור. הוא כל כך חסר לי. ומד"א משתלט לי על החיים.

חלומות על אר"ן עם ריבי, דיבורים עם דרור על החייאות, PHTLS ועל שלב ה-E והפעולה שהעירוי עושה.

אני צריכה משמרת דחוף.

וגם הההופעה של כנסיית השכל ביום חמישי.

וגם לישון.

וגם לסיים כבר עם כל המבחנים והשנה הזאת. והכל.

נמאס לי.

נעiמי [ששוב שמעה סירנה של אמבולנס וייתכן ודימיינה אותה]

עריכה [23:22]:

השפירית התעוררה לחיים, והיא מסתובבת בחדר שלי. הכל בגלל כרמל שאמרה "החייאה." ושוב שמעתי סירנה. מה עובר עליי?!