שלום לכם, חביבים ! D:
מה קורה?
אז ככה, היום היה לי יום דפוק בבי"ס. כמו אתמול, ושלשום ולפני שבוע..
אבל תמיד שאני באה הביתה הכל נראה יותר טוב ! ^^
# # #
תכנסו בבקשה לפה ותרשמו:
http://www.avatar.hasut.co.cc
פורום אווטאר הישראלי.
הפורום לסדרה הכי מגניבה. (:
# # #
כמה עיצובים שעשיתי ממש מזמן.. (:
אני חושבת שהשתפרתי ! D:
# # #
החלטתי לכתוב סיפור חדש.
זה לא מדע בדיוני, כמו שאני רגילה ואוהבת. זה יהיה סתם סיפור רגיל.
אז הנה מתחילים:
# # #
היא צעדה ברכות ביער הקטן. האוויר היה קריר, ותחושת מסתורין שררה לה. השקט הופרע רק על ידי פצפוצי העלים עם כל צעד שלה.
היא המשיכה קדימה, לא הסתכלה לאחור. היא חפשה את המקום הזה, המקום שלה.
לאחר כמה צעדים קדימה, היא מצאה אותו.
בית העץ הישן. היא מצאה אותו כשהייתה ילדה קטנה, נטוש, ואימצה אותו לעצמה.
היא עלתה בסולם הרעוע. 'אני צריכה לחזק אותו', חשבה. התיישבה בעדינות על הרצפה והסתכלה קדימה.
מלמעלה, יש לה השקפה על על היער. היער הגדול, הירוק והצומח שלה.
היא ראתה דמות רצה בין העצים, מחפשת. הדמות עשתה הרבה רעש.
אחר ריצות לכמה כיוונים נעצרה מתחת לבית העץ.
"הנה את, ליאורה. חיפשתי אותך בכל מקום." אמר נער גבוהה. שיערו היה פרוע. עיניו התכולות נצצו מהשתקפות השמש. שמו היה אריק.
"אוף איתך, אר. כמה פעמים אני אצטרך עוד לבקש ממך ?" ליאורה הטיפה לו מוסר, "קרא לי ליאו, בבקשה."
"אני לא מבין למה לקצר את שמך," אמר בעודו מטפס בסולם, "הוא מקסים."
"טוב," הגיבה ליאורה בפרצוף חמוץ, "אני לא אוהבת אותו !"
אריק התיישב לידה והחזיק את ידה.
"חיפשתי אותך כי.." גימגם.
"כן..?" האיצה בו ליאו.
"אני.." הוא המשיך, "את.. את החברה הכי טובה שלי!" אמר לפתע.
ליאו הסמיקה, "גם אתה החבר הכי טוב שלי." אמרה וחייכה אליו חיוך גדול.
הוא חייך אליה חזרה, אך נראה מוטרד. לא זה היה מה שרצה לספר לה. אך הוא לא הצליח להגיד מה על ליבו.
הם ישבו כך עוד דקות ארוכות, עד שלפתע צלצל הטלפון של ליאו.
"כן, אמא?" ענתה.
"בואי הביתה, בבקשה," אמרה אמה בטלפון, "כבר מאוחר."
"כבר מגיעה.." לחשה וניתקה את השיחה.
היא ירדה בקפיצה והלכה חזרה הביתה, משאירה את אריק עם מחשבותיו.
# # #
איך? אם תאהבו אני יעשה עוד פרק.. (:
אז זהו להיום.
הפוסט באמת היה ארוך היום, יותר ממה שאני רגילה.
צ'ימו. D: