הכל די גרוע?! הכל גרוע. הכל ממש ממש גרוע. אני יכולה לתקן עכשיו המון דברים קטנים ודפוקים אם אני לא אעשה את זה אני אכעס על עצמי ואם כן לא יהיו לי תירוצים ואני אהיה חייבת להתמודד עם בעיות אמיתיות ולא פתירות. אני כבר לא רוצה שיהיה בסדר מחכה שכל מיני דברים יעברו כבר ומקווה שאחרים לא יגיעו אני אמורה להתחיל את השירות בנובמבר. אני מעדיפה להישאר בחדר ולדפוק את הראש בריצפה חזק חזק
מעניין אם מישהו שמח לקרוא את זה. יש מלא הזדמנויות לעשות מלא דברים בא לי להקיא מזה אני לא יודעת מה לעשות ומרגישה כאילו אני חייבת משהו לכולם. אני לא בטוחה מה אני עושה מחר אני לא מתכננת שום דבר מראש כמו שצריך
"תחשבי שאני מתמידה להתלונן ושום דבר מיוחד לא קרה" מי יודע מה קרה למי אכפת ולמה אני שונאת אותו אני שונאת את כולם
אני רוצה למות =]
קראתי את זה והדברים הקטנים בכלל לא קטנים הם רק פתירים אה והפרוייקט של החיים שלי או איך שלא קראתי לזה לא ניסיתי בכל דרך ולא שטויות טוב או כן אבל לא מספיק זה לא נגמר וזה לא יגמר סתם התייאשתי מזה. שיט, אולי לא כל מה שנראה פתיר פתיר. כל ההפרדה הזאת נראית טפשית פתאום אולי זה היה דברים שאפשר להתבכיין עליהם ודברים שלא. אני מפחדת מלחיות בלי להתבכיין. להתרכז כל הזמן בדברים מפגרים, בלאקאאוטים, התקפי חרדה ולרצות למות זה בסדר- אבל לא להתבכיין -_-'
האינטנסיביות חורשת לך את המוח עם מזלגות - MESHUGGAH
בבלוג זה
בכל הבלוגים
