היום הזה גרוע. הרסתי את הגוף שלי הרבה יותר ממה שחשבתי ואפילו עוד לא הגעתי ל40 איך זה קרה לי אני כזאת לוזרית, ובדיוק עכשיו שנראה לי שאם אני אתאמץ מספיק אני אוכל לסדר דברים זה הרבה יותר גרוע כי זה אומר שצריך להתאמץ כדי לתקן את זה.
לא ישנתי ואין לי כוח לכלום ויום שישי ואני שונאת את זה, להיות כל הזמן בשמש וכל הזמן עם המשפחה ולאכול בגלל סבתא שבכל מקרה תגיד לי שאני לא בסדר. אני לא מסתדרת איתם ועם הרעש שלהם ועם הנטיה המשוקצת שלהם להיות רק בשמש. נצא בעשרים לשתיים ואני לא יכולה לשים קרם הגנה
גררר אחותי מציקה לי, אני חייבת למצוא עבודה או משהו, אני לא יודעת אם אני אעשה שירות לאומי או לא ובנתיים אני מלא בבית ומתחרפנת מאחותי וכל דבר שאני לא בבית בגללו שהוא לא לימודים הופך להיות סיבה של אמא לכעוס עלי. אם אני אעבוד לפחות יהיה לי כסף ואז אני אסתדר ואפסיק להתבכיין שאין לי ולא יהיה אכפת לי מזה שאמא תכעס עלי -כמה אופטימי- 'למצוא עבודה': עוד דבר לרשימת הדברים שחייבים לעשות אבל אפשר לדחות אותם בשנה שנתיים שלוש
פתחתי את הטבעת DO WHAT FEELS GOOD כי אני מכורה לדיאט קולה ועכשיו אני מסתכלת על זה וקולטת שאני באמת מכורה לדיאט קולה זה לא מגניב- אז מהיום מים. עברתי את ההתחבטות המיגעת, לא צריך לחפור. מים!
אני כל כך לא מרגישה טוב. בא לי לישון ולא לקום עד יום כיפור
אני כבר לא חושבת על מי יכול לקרוא כאן
איות נכון ופיסוק הגיוני תמצאו בבלוגים של אנשים אינטליגנטים שיש להם פרטיות ומחשב משל עצמם :/
The Moor
Benighted
White Cluster
12:42 3/10/2008
המצב איום
אני ממלאת דף פוליו בכתב צפוף עם שתיים-שלוש שורות בשורה של דברים שאני חייבת לעשות ולא יודעת איך. אכלתי היום מלא במבה. אני הרוגה מעייפות כי קמתי בעשרים לשבע ולא הצלחתי לישון. עכשיו אני מפחדת לישון אז אני ערה. נזכרתי במשהו שעשיתי מזמן שנראה לגמרי בסדר אז אבל הוא לא והתחלתי להתחרט עליו כאילו זה הדבר היחיד שעשיתי אי פעם בחיים. אני לא יכולה לדעת אם זה שינה או לא. אני לא מצליחה לזכור שום דבר חשוב. כל דבר טפשי שהייתי שמחה לשכוח יושב לי על הצוואר. אין למי להתבכיין בפייסבוק. נראה לי שאני ממש יודעת מה כדאי לעשות. וזה בעיקר מטריד את מנוחתי. חזר לי החור בלחי :s
יש לי יותר מידי דברים לעשות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
