זהו בעיני הנוף היפה ביותר, והעצוב ביותר בעולם כולו.
כאן הופיע הנסיך הקטן לראשונה, ומכאן נעלם.
התבוננו היטב בציור, כדי שתוכלו לזהות אותו ללא קושי
אם תסעו פעם למדבר באפריקה.
והיה עם תעברו שם, אל תחפזו לעזוב את המקום,
המתינו מעט, בדיוק מתחת לכוכב.
אם אז יבוא אליכם ילד קטן,
אם יהיו לו תלתלים של זהב,
אם לעולם לא יענה על שאלותיכם,
אתם תדעו אל נכון מי הוא.
אם כך יקרה, אל תשכחו אותי בצערי
מהרו וכיתבו אלי כך -
הוא חזר!
מתוך הנסיך הקטן/ אנטואן דה סנט אקזופרי. תרגום- ג'וד-שבא.
קראתי את השורות האלה, ופשוט לא רציתי שהן יגמרו
הרבה זמן לא כתבתי כאן, אולי בגלל הלחץ, ההדרכה, התחלתי ללמוד תופים, ובאמת כיף לי, ואולי בגלל שפשוט אין לי הרבה מה לכתוב.
אני מתחילה לסדר את הדברים בראש, להבין מה אני באמת רוצה מעצמי, ומחברים שלי
קשה לי לראות אותך ככה, שהוא לא עושה לך טוב, שהוא פוגע בך, לפעמים אני מסתכלת, ובאמת לא יודעת מה להגיד, כי פשוט אין לי, ולפעמים זה יוצא כמו "אני תמיד כאן" אבל אני באמת כאן, תמיד הייתי, ואת יודעת את זה.
אני לא חושבת שאי פעם תהיה לי חברה כמוך, את באמת עברת איתי את הרגעים והמחשבות, שלא בטוח שהייתי עובר אותם כמו שעברתי, בלעדייך
את בנאדם מדהים, ואני באמת אוהבת אותך !
זהו. פרקתי.