ביקשת שאסביר לך מה זה במילים

אני לא יודעת אם אפשר להגיד בשפה-

שגם אני וגם אתה נבין.

שדבר כזה ממלא חיים שלמים,

ואולי לא התאמצתי להסביר ולחפש,

בשביל לא לקלקל חיים שלמים בלפרש.

והסתכלתי עליך, ניסית לאחוז את זה ביד.

זה כמו לנסות להחזיק את הלבד.

ובכל זאת, עמוק בלב,

הרגשתי שאתה מאמין לי,

זה הדבר שאתה אהבת אצלי.

וחשבת שלהתאמץ זה לא חשוב,

למרות שזה גרם לך להיות טיפה עצוב.

אז באת ושאלת למה אני מתבודד,

הצבעתי על הצלילים שיצאו לי מהלב.

שכבר הרבה מאוד זמן את לא איתי,

ולא, זה לא רק במובן המוחשי.

וחשבתי שאולי צריך לכתוב את האמת,

כי היא גורמת לך לשאול ולהתאמת.

ולא לברוח, אהובי, זה לא באמת עוזר,

כי אחרי הכל זה תמיד חוזר.