הלל בן-שחר

אין לי שום דבר ספציפי להגיד כרגע.

אני מרגיש כאילו התרוקנתי לגמרי.

ברביעי אני ושאר חברי הלהקה שלי נכנסנו לאולפן בנתניה כדי להקליט דמו - שלושה שירים.

היה אדיר, באמת. ממש מטורף לראות איך השירים הופכים למשהו אמיתי מול העיניים שלך.

בשבוע הבא אנחנו נקבל את הגרסאות הסופיות של השירים ונעלה למייספייס. אני אפסרם פה לינק, למקרה שמישהו באמת עוקב ורוצה לשמוע.

אני מקווה באמת שההקלטות האלה מציינות צעד משמעותי שהלהקה עשתה, ועכשיו אנחנו גם נתחיל לתת גז ולהופיע.

במישורים אחרים בחיי, אני די עומד במקום.

עוד שנה, חמישה חודשים ושבועיים בערך אני משתחרר.

זה ה-מ-ו-ן זמן.

אין לי אף אחת כרגע, והאמת שזה קצת חסר לי.

בלי קשר לזה, הסתכלתי על עצמי במראה לפני כמה ימים וממש נגעלתי. אני פשוט מגעיל. איכס.

מגעיל אותי לראות כמה השמנתי בצבא. פשוט גועל נפש. אני חייב לעשות יותר ספורט.

וכמובן, העובדה שאני שעיר לא עוזרת לי להרגיש פוטוגני יותר.

באמת שאחת השאיפות שלי בחיים זה לדלל את השיער שלי בלייזר. ברגע שיהיה לי מספיק כסף, אני אעשה את זה.

נמאס לי להיגעל בכל פעם שאני מסתכל במראה, או להתקפל קצת בכל פעם שמישהו מעיר על הגוף שלי.

מדהים איך אני מצליח לבאס את עצמי.

כמה אירוני שאני מעדכן פה רק לגבי הלהקה שלי.

בזמן האחרון אני נכנס לבלוגים שלהן וקורא.

זאת אומרת, בודק אם הן עדכנו.

לא יודע למה. כנראה סתם כי משעמם לי.

האמת, הפוסטים שלהן מפגרים.

משעממים כאלה.

בדיוק כמו הפוסטים שלי - לפחות בזמן האחרון.

ואני כותב כל משפט איזה חמש פעמים מחדש. מוחק וכותב שוב ומוסיף ומתקן.

אעאע.

היה לי חופש משני עד היום.

באמת שאני מרגיש שלא ניצלתי אותו מספיק.

התחלתי לדבר עם מעיין.

עאלק לדבר, כן? שיחה אחת של חמש דק' בפייסבוק, אינעל העולם.

אני מקווה שהיא בעניין.

מעיין בעניין.

חע.

כן, בכל מקרה...

רביעי הבא הקלטות.

אני מקווה שהכל יסתדר עם המבחן רמה המזדיין הזה.

אלוהים, אין לי כוח לצבא.

אה, בשלישי נגעתי בקיר.

הופכים דיסקית וזה.

אני מקווה שבשבוע הקרוב אני כבר אקבל את הסמל שמגיע לי.

כוס אמא של הקצינים הג'ובניקים וחיילי השלישות בצה"ל.

בא לי להשתחרר.

אני יכול לכתוב עוד הרבה, והאמת שממש חסר לי מקום לפרוק את הכל,

אבל השעה מאוחרת, ומחר צבא, וצריך לקום מתישהו כדי להגיע לבסיס ולא לעשות כלום.

לא שאני לא אוהב את זה, כן? האמת שאני מעדיף לא לעשות כלום מאשר להיות מוצף מעל לראש בדברים שאני לא סובל,

עיין ערך "מערכי שיעור משעממים" או "חומר לימודי משמים בתחום הרפואה".

אני צריך ללמוד מוזיקה וקולנוע, בחיי.

חבל שהמקצועות האלה פשוט לא מכניסים כסף.

זאת אומרת, בהנחה ואני לא איזה רוקסטאר/במאי/איש מקצוע מפורסם/ידוע.

אני חושב שאולי בכל זאת אני אלמד סאונד או משהו כזה בעתיד...

כנראה שזה פשוט התחום שלי.

בכל מקרה,

זאת הייתה דוגמה למה שיש לי לפרוק,

ואני באמת צריך לזוז.

לילה טוב, והלוואי שיהיה לכם סקס נהדר.