ועוד משו קטן- קלטו מה הנושא החם בישרא! "תופעת טוקיו הוטל" XD מה הם מצפים שאני יכתוב לעזאזל?! חוחו
סיפור שעשתה לי דניאל בתור דימיון מודרך (כל הזכויות שמורות לדניאל הכוסית! אני 3> אותך!)
*והוספתי קצת פרטים משלי :)
**הוספתי הרבה פרטים משלי.....
* * * * *
אני מגיעה הביתה, ואמא שלי אומרת לי שיש לי אורח בחדר. אני לא מתרגשת במיוחד, חזרתי מהמרכז ובא לי לנוח. אני נכנסת לחדר, וביל יושב לי על המיטה. הוא מסתכל עלי ונותן לי מקום לידו. אני מעדיפה לשבת רחוק ולוקחת כיסא. הוא מספר לי שהוא ראה תמונות שלי באתר הישראלי הרשמי ומכל הבנות, אני מצאתי חן בעיניו. ואחרי זה יש שיחת היכרות קצרה....אנחנו יורדים לסלון, שם יושבים טום גיאורג וגוטסב. טום מספר בדיחה וכולנו צוחקים...דיברנו קצת כולנו, טום וגיאורג צחקו מבדיחות לא מובנות בגרמנית ואחר כך הם סיפרו לי על הסיבוב הופעות שלהם....
ביל אומר שהם צריכים לחזור חזרה למלון, ושאני יתלבש יפה בערב...
בערב דופקים בדלת. המשפחה שלי יצאה לטיול ואני נשארתי לבד. אני יורדת למטה ופותחת את הדלת.
ביל עומד שם, והוא מזמין אותי עם האנגלית המצחיקה שלו לבוא איתו. בחוץ חונה הלימוזינה שלו, אני מהססת ונכנסת.
הוא לוקח אותי למסעדה מכובדת (של אנשים טחונים..) ומבקש מהמלצר שייתן לנו מקום בפינה שקטה.
שוב שיחת היכרות, הארוחה הייתה באווירה טובה, סיפרתי לו שאוהבים אותו בישראל והוא חייך את החיוך המקסים שלו.
אחר כך הוא החזיר אותי הביתה בלימוזינה ואמר שהוא נהנה איתי מאוד.
בלילה אני שוכבת מרוצה, עם מחשבות על היום הנפלא שלי. ונרדמת עם חיוך.
* * * * *
יום אחר כך אנחנו נוסעים לכותל. אני מתלבשת צנוע והוא אומר לי שיפה לי גם צנוע ושאני לא צריכה להתלבש חשוף.
אני שמה פתק בכותל, מבקשת לא להתעורר מהחלום הזה. ואחר כך טיילנו קצת בעיר העתיקה, הראתי לו מקומות שאני מכירה. סיפרתי להם על ישראל, על המצב שלנו, וביל נראה קצת לא מרוצה.
אחר כך הגעתי לספר על המפגש מעריצות, הראתי להם תמונות שצילמנו וסיפרתי ללהקה כמה דברים עושים בארץ בשבילם. הם סיפרו שעל המפגש הם יודעים אבל לא שמעו עדיין על כל מה שמתוכנן בשבילם ומאוד התרגשו.
* * * * *
אני וביל מתראים כבר זמן, ואחרי כמה פגישות הוא לוקח אותי לפארק.
אנחנו יושבים על ספסל, ערב, יש רוח קרירה....
הוא מחייך חיוך חמוד, כמו זה של מישו שחושב על משו. הוא מסתכל עלי ומנשק אותי בשפתיים בפה סגור.
הוא אומר לי לארוז מזוודה כי אנחנו טסים לאילת. אני מופתעת, "לאילת?" אבל הוא רק מחייך....
כמובן שלהורים שלי אני רק אומרת שאני נוסעת לבת דודה שלי לשבועיים, כדי שלא ידאגו.
אני הולכת לישון וב1 בלילה יש דפיקה בדלת. אף אחד לא שומע אותה חוץ ממני כי ישנתי שינה קלה מהתרגשות..
ביל נמצא בדלת, מחייך אלי ומבקש שאני יבוא איתו. אני רצה לארוז מזוודה ויוצאת איתו.
בנמל תעופה אני מתחילה להבין שמשו מוזר. אנחנו נכנסים לטרמינל החדש אבל במקום ללכת לכיוון הדלפק של אילת, אנחנו הולכים לאיזור של הטיסות לחו"ל.
הוא מחייך עכשיו אחד מהחיוכים ההכי ענקיים ומקסימים שלו "אנחנו טסים לגרמניה!"
כשהיינו מעל העיר שלו, הא הראה לי את הבית של ההורים שלו ואיפה הוא למד....
המטוס נוחת, ואנחנו באוטובוס של הלהקה. אני וביל מאחורה והשאר יושבים מקדימה ומדברים.
הוא ממשיך להכיר לי את העיר ומצביע על מקומות.
הגענו לאולפן שלהם, הוא עשה לי סיור בין החדרים. הראה לי את החדר שלי, יש לי שם מקלחת ושירותים משלי.
הוא מתנצל ואומר שיש לו סידורים אחרונים דחופים. הוא מבקש ממני להתארגן ולהיות יפה לקראת הערב.
בערב הוא לוקח אותי למסיבה, אנחנו רוקדים ונהנים, טום משתכר ומתחיל לרקוד עם בחורות יפות (חוחו הייתי חייבת)
אנשים מתחילים להסתכל עלינו ולהתלחש...
יום אחר כך כולנו ישנים עד מאוחר. עד שהמנהל האישי מגיע ומבקש שנתכונן לקראת המפגש עם העיתונאים. אני נכנסת לחדר שלהם ורואה את ביל מורח עיפרון שחור, ורק מסתכלת...הוא רואה אותי ומחייך, "תלבשי משו נחמד, יש לנו ריאיון"
אנחנו יוצאים ומגיעים לאולם, שם מחכים לנו מלא צלמים והרבה הבזקי פלאשים. אני נשארת לשבת מאחור וביל, גיאורג, גוסטב וטום מתמקמים להם. אחרי מספר שאלות ביל מסתובב ומסמן לי להתקרב אליו. אני מתביישת מהצלמים אבל מתקרבת ואז הוא עומד ונותן לי יד. אני מסמיקה והוא מכריז שאני החברה שלו ואני כולי מופתעת ומאושרת. גל של פלאשים מסתער עלינו ולי נשאר רק לחייך יחד עם ביל.
בערב כולנו אוכלים פיצה במטבח. הם מקשקשים ביניהם בגרמנית ואני מבינה מילה פה ומילה שם. ביל שואל אותי איך אני מרגישה, ואני מחייכת ומנשקת לו את הלחי.
בבוקר ביל מתנצל ואומר שהוא צריך ללכת לסידורים. אני מהנהנת והוא יוצא. נכנסתי אליו לחדר ופתאום אני מריחה ריח של בושם של אישה. אני מסתובבת בחדר ופתאום מגלה זוג תחתונים וחזייה של אישה וכולי נדהמת. אני מחליטה לעקוב אחרי ביל ומבקשת מהנהג שלו שייקח אותי דחוף אל ביל כי יש לי משו דחוף לומר לו. כשאנחנו מגיעים אני רואה את ביל מדבר עם בחורה צעירה ויפה. אני מתחילה להתרגז.
הם הלכו ביחד לבית קפה ואני אחריהם. בדרך הם קנו אחד לשני כל מיני תכשיטים ודברים קטנים. אני מתחילה להריץ תסריטים בראש. ביל מנשק את הבחורה ואז אני נשברת ורצה משם.
אני מתחילה לארוז את כל הדברים שלי בפראות, זורקת בלי סדר את הבגדים וטורקת את המזוודה. ביל נכנס בחיוך "היי מתוקה" ואז הוא רואה אותי כולי עם דמעות ונסערת. הוא נוגע לי בכתף ואני דוחפת אותו "מה קרה??"
"אל תדבר איתי יותר בחיים! לא רוצה לראות אותך יותר!"
"אבל מה קרה??"
"איך אתה מעיז לשאול? ככה אתה בוגד בי?! עם הבחורה בבית קפה היום?!"
"זה לא מה שאת חושבת, אני יגיד לך מי זאת..."
"אני לא רוצה לשמוע! לא אכפת לי מי זאת!" אני יוצאת עם המזוודה כולי בוכה.
"חכי! בבקשה.." הוא נראה כולו מיואש. "תני לי רק דקה..."
אני נכנסת למונית והוא מדבר במהירות עם הנהג בגרמנית, ואני לא מספיקה להבין. הנהג מהנהן אליו וביל נכנס ויושב לידי.
אני מתרחקת ממנו והוא מתחיל לדבר. "נישקתי אותה כי זאת אחותי."
"מה?!"
"כן, זאת האחות שלי ושל טום....הסתרנו אותה מהתקשורת כדי לשמור עליה. היא אחותי החורגת."
ואז אני נזכרת שההורים שלו גרושים.
"זאת אחותי מצד אבא גורדון. אמא שלי נישאה בשנית לגורדון, והייתה לו כבר בת. החלטנו לא לחשוף אותה לתקשורת כדי שיהיו לה חיים רגילים."
אני מתחילה לעכל את המידע ואחרי מספר דקות מסתערת על ביל ומנשקת אותו (הפעם עם לשון...)
"מצטערת..לא ידעתי."
והוא רק שם לי אצבע על הפה "ששש...." ואנחנו שוב מתנשקים.
אחר כך הוא אומר לי שהוא זה שצריך להתנצל, ושהוא היה צריך לספר לי על זה...
בבוקר, אני שומעת מוזיקה מרחוק, אני מתקדמת לחדר הקלטות ורואה אותם מקליטים. ביל שר בקול המקסים שלו ולי קשה להסתיר את החיוך שלי, אז טום קולט אותי ומאותת לביל. ביל מסתובב ובחיוך מבקש ממני לשבת לידו. הם מנגנים ואני נהנית ועושה קצב ברגליים. אחרי זמן מה נכנס המנהל האישי שלהם ומראה לנו חבילה של עיתונים, ביניהם בראבו ועוד מלא עיתונים ומגזינים. בשערים של כולם יש את התמונה שלי ושל ביל עם כותרות "לביל יש חברה חדשה", "הנערה הישראלית שכבשה את ליבו של ביל" וכאלה....
* * * * *
האוטובוס של הלהקה עוצר ליד בית, נער בלונדיני נכנס, וביל מכיר לי אותו- זה אנדרס, החבר הכי טוב שלו ושל טום. אנדרס ממש נחמד, וארבעתנו הולכים למסעדה האהובה עליהם. הם משתדלים לדבר באנגלית בשבילי והאנגלית שלהם כל כך מצחיקה!....
ביל מזמין בשבילי מאכל שהוא מאוד אוהב, ולקינוח עוגת שוקולד קטנה (שאין לי מושג איך קוראים לה..) עם שוקולד חם בפנים וכדור של גלידת וניל (הקינוח האהוב עלי...) ואנחנו מאכילים אחד את השני (חחח אני יוסיף הערה של דניאל- "ואת שמחה שהוא סופסוף אוכל משו משמין כי הוא כל כך רזה......") ושנינו מאושרים. אנדרס אומר לטום שהוא ממש שמח בשביל ביל שהוא סופסוף מצא לעצמו חברה, וטום מסכים איתו.
* * * * *
ביל עוצם לי עיניים ומראה לי גינה יפיפה, עם צמחיה ופרחים. אנחנו יושבים ומדברים, הוא מספר לי כמה הוא שמח שאנחנו ביחד.
ישבנו שם כמה שעות והוא הזמין אותי לקניות איתו. הפפראצי רודפים אחרינו אבל הוא כבר רגיל לזה ושומרי הראש שלו מגרשים אותם מאיתנו. בקניון היו לנו מלא רגעים מצחיקים, ביקשתי מביל למדוד בגדים רחבים כמו של טום והוא צחק אבל לא הסכים. הוא אמר שהוא כן מסכים למדוד חולצה אבל שאני ייכנס איתו לתא מדידה. פעם ראשונה שראיתי את הגוף של ביל. יש לו בטן ממש יפה וכשהוא שם עליו את החולצה הענקית כמו של טום אני מתחילה לצחוק בלי סוף. הוא החליף חזרה לחולצה צמודה "רואה למה אני לא לובש כאלה?" צחקנו והתנשקנו בשפתיים.
בערב שכבתי ערה במיטה. גם הוא לא הצליח להירדם. הוא נכנס אלי לחדר ונשכב לידי. התחבקנו. ביקשתי שיזמר לי שיר לא של הלהקה, והוא שר שיר יפיפה בגרמנית המקסימה שלו. הוא התקרב אלי עוד ואז הוא מתחיל להרים לי את החולצה. אני מתרחקת "לא ביל." הוא נראה נבוך. "סליחה," הוא אומר. "לא התכוונתי לפגוע בך." ואני מסתובבת והוא קם והלך.
למחרת הוא הכין לי ארוחת בוקר לפיוס (לא שהוא יודע לבשל...)...הוא ניסה להכין לי פנקייק ולרשום עם שוקולד סליחה. אני מחייכת ואנחנו מתנשקים.
יש ללהקה ריאיון, ואנחנו נוסעים למסעדה. שם מחכה לנו הכתבת, במקום ששמור רק לנו, עם כל השאלות.
חלק מהשאלות: איך כל אחד מחברי הלהקה מרגיש עם זה שלביל יש חברה?, משהו השתנה?, האווירה אחרת?, איך הכרנו אני וביל? ועוד מלא שאלות חופרות כאלה.....בסוף הריאיון אנחנו מצטלמים מחובקים.
* * * * *
ביל החליט להכיר לי את המשפחה שלו (הגיע הזמן...) והכיר לי את אחותו. נהיינו חברות וקבענו להפגש.
ביום אחרי זה אני והיא נפגשות. החלטנו לקנות לביל מתנה ואנחנו מסתובבות בקניון. אנחנו מדברות על הכל והיא מצחיקה כמו ביל. מדדנו בגדים ויש לה טעם ממש טוב. אפילו אכלנו ביחד צהריים, וכל הזמן דיברנו והיו לה מלא דברים לספר לי. איך היא ביל וטום נפגשו פעם ראשונה, סיפרה על החיים בגרמניה. סיפרתי לה על החיים בישראל ועשינו כיף כל היום.
ביל התלהב מהמתנה ונישק אותי ואת אחותו.
* * * * *
השבועיים נגמרו, אני חייבת לחזור כבר לארץ. ביל ואני טסים ביחד, שאר הלהקה תגיע אחרי שהם יתאמו הכל בשביל ההופעה הראשונה שלהם בארץ. אנחנו נפרדים בחיבוק מכל אחד ואני וביל עולים למטוס. המטוס ריק, כי את כל המקומות הלהקה קנתה. ביל אומר לדיילת משו בגרמנית והיא מחייכת ויוצאת. היא ביקשה מהטייסים משו ונעלה את הדלת ואז יצאה מסתירה חיוך כלפי הרצפה וסגרה את הוילון מאחוריה. אני מסתכלת על ביל במבט שואל, והוא מתקרב ומחבק אותי. אנחנו מתחילים להתנשק והפעם אני מרימה לו את החולצה והכל מתחיל....
המשך יבוא...
החלטתי לכתוב עוד סיפור דמיוני, הפעם יותר הגיוני מהקודם.
יש לי טיפה השראה אז בא לי. אני לא טובה בקטעי מתח, ואני שונאת כאלה כי אני אוהבת לכתוב הכלללל על הכל, כל עוד יש בי השראה ולפני שאני יישכח. אממ....טוב אז אני יתקן גם את הסיפור הקודם :)
* ** * ** * ** * ** * **
הם ישבו ארבעתם מול המחשב, אבל הוא הרגיש שרק הוא עצמו בוהה במסך. נציג חברת ההקלטות בדיוק סיפר להם על ההשקעה והמאמץ שעשו מעריצים ישראלים כדי להביא את הלהקה לארצם. על הצג הופיע האתר הישראלי הרשמי של הלהקה. הם עיינו בתגובות ובברכות של חלק מהמעריצים, והתמקדו בעיקר באלו שכתובים באנגלית. היו שם גם תמונות. תמונה אחת קלטה את עינו. הוא לא יכל להתעלם ממנה. בתוכו הוא הרגיש הרגשה שלא חווה כבר מזמן. זאת הייתה אותה הרגשה מוזרה שחש אז, בצעירותו. הוא הרגיש את החום מתחיל להתפשט, את הדקירות הקטנות בלב. הוא לא יכל להפסיק להסתכל עליה. היא גרמה לאותן תחושות ישנות שבו להתעורר, רגע שכה ציפה לו.
כבדרך אגב הוסיף "מי זאת?" גיאורג, גוסטב וטום הסתכלו עליו בהפתעה. "על מי מהן אתה מדבר ביל?" "אני מדבר על זאת...." הוא הצביע על התמונה. "אה, לא כתוב כאן הרבה...היא כתבה את שמה, קצת סיפרה עליה, מברכת אותנו על הצלחתנו בעיקר, ולא יותר מזה...." "חכה, יש שם קישור" הם לחצו על הקישור. הדף הוביל אותם לבלוג, מתוכו נשקפו לעיניהם תמונות שלהם עצמם. הבלוג היה מושקע בלי ספק, תרגומים של ריאיונות, תמונות, סקרים..... ואז, הם מצאו את מה שחיפשו........
* * * * * *
החופש הגדול התחיל.....אני משתעממת רצח, כל מה שיש לי לעשות זה להתבטט מול המחשב ולהרוג זמן... עוד תגובה בבלוג זה מהדברים היחידים שמעניינים אותי בו, אחרי שכבר עידכנתי, כמובן. כרגיל, הסתכלתי על תמונות שלהם, המחשב שלי מפוצץ בהן. אבל בעיקר על תמונות שלו. בשבילי הוא מושלם. זה הבנאדם היחיד שנמצא לי בראש. עדיין לא התפנה המקום לאחד אחר. * * * * * * החופש בורח בין האצבעות. ישבתי בספסל האחרון של האוטובוס. הוא היה עמוס לגמרי. אנשים חזרו הביתה מהעבודה, ואני מהמפגש השני שלנו בעזיראלי, עם המעריצות. למרות העייפות אחרי השעות הרבות שבהן הסתובבתי, עוד נשאר לי כוח ללחוש את מילות השירים בגרמנית יחד עם חברותיי המעריצות, בשקט, כדי ששאר הנוסעים העצבניים לא יעירו לנו. כל מה שתכננתי ורציתי לעשות כשאגיע הביתה, היה להתקלח ולישון. בכלל לא ציפיתי למה שעמד לקרות. אחרי זמן שנמשך מספיק, האוטובוס הגיע סופסוף לתחנה. ירדתי וגררתי את הרגליים,'רק עוד 5 דקות' אמרתי לעצמי 'ואת תוכלי לחלוץ נעליים ולהירדם'. מרחוק כבר ראיתי את הבית, אבל ידעתי שהציפייה תרחיק אותו ממני בעוד כמה דקות, אז פשוט זמזמתי לי שיר... נכנסתי הביתה, זרקתי את התיק והתחלתי ללכת לכיוון החדר. אלא שאז אמי הופיעה ואמרה "יש לך אורח בחדר". אוף, טוב, זה בטח לא משהו חשוב. בטח אחד השכנים או חברים עברו ורצו לבקש עזרה קטנה.. ואני רציתי להתקלח! לא ידעתי מה יותר חשוב, אז נכנסתי לחדר, בלי להסתכל על האורח, ושאלתי אם זה דחוף כי אני מתה למקלחת. להפתעתי הרבה, הקול שענה לי ענה באנגלית מוזרה ומצחיקה, אבל מוכרת כל כך. פתאום הפעימות האיצו. לא יכול להיות. בטח השתגעתי. אני יותר מדי עסוקה בלהקה. זה לא יכול להיות אמיתי. יש לזה הסבר הגיוני. שיט, ידעתי! אסור היה לי לשתות את מה שהבחור ביציאה מהקניון נתן לי- בטח הכניסו לזה משהו. והקול דיבר עוד קצת, אבל הדיבורים לא נקלטו.
פשוט בהיתי בו. לא הייתי מסוגלת להוריד את מיקוד הראייה שלי מלבד בו.
הוא כל כך יפה במציאות. הנשימה נעתקה ממני.
והוא שאל משהו, ושמעתי במעורפל. "אא...היי" ניסיתי כמה שפחות לגמגם. ואז שמתי לב שגם הוא מהסס כמוני, אז נרגעתי. מאון לאון נפתחה שיחת היכרות ידידותית בינינו.
לאחר זמן מה, קמתי מהכיסא, "איפה טום, גיאורג וגוסטב?" ביל ענה לי "הם בלימוזינה בחוץ, מחכים לנו.. לקרוא להם?" עניתי "בטח, למה שלא יתארחו גם הם?"
********נכון שאמרתי שאני לא רוצה סיפור מתח, אבל אין לי כוח להמשיך, וכן יש לי רעיון ממש חמוד להמשך...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ViburnumVampire