לזכרם של אחינו שבצֵלם אנו חיים וזכרונם ברוך לעולמים.

להדלקת נר נשמה
היא נערה שחלמה לנגן כשתגדל. שחלמה להתחתן ולהקים משפחה. שחלמה לעשות מה שהיא באמת אוהבת בחיים ולהגשים את חלומותיה.
חייה רק החלו, ואת אהבת חיה טרם פגשה, אבל בלילות חלמה על אחד, שאותו אהבה אבל לגלות לו חששה.
וחייה רק החלו, מלאים בשמחה וברצון לגלות את העולם- להתנסות, ללמוד ולחוות כמה שאפשר.
עד שיום אחד הגיע פסיכופט.
הוא לא חשב רגע לשאול את שמה, הוא לא השתמש בראש או בלב, הוא פשוט היה מתוכנת. מתוכנת להשמדה.
ואת כל חלומותיה ושאיפותיה היא לא הספיקה לראות מתגשמים. היא לא זכתה לקבל מה שאחרים מקבלים, והיא לא לחשה לאותו אחד את סודה הקטן.
אני יודעת שהייתה לפחות אחת כזאת, מבין המיליונים שנספו, אני יודעת שהייתה אחת כמוני.
ואני לא מסוגלת, וכנראה שלעולם לא אוכל, לתפוס את זה שהיום היא קבורה, אולי אפילו חסרת שם, ומתה לבד.
ועל הפוסט שהיא כתבה, לקרוא ולהזדעזע.
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=501429&blogcode=9106355

יהי זכרם ברוך.