Moon Godess

הוא נועץ עיניים,

גם דרך האפלה מרגישים.

אני כבר יודעת לאיפה השביל הזה יוביל.

הוא לא מהסס ולא מחכה.

משיכה אחת מהירה וכבר אין לאן לברוח.

אין לי כוח להתנגד,

ולא רצון.

ריח שמערפל את החושים עומד באוויר.

האצבעות מנגנות במסירות,

לא נותנות מנוחה.

סדינים נמשכים ונמתחים,

ציפוניים שחורטות שמות.

זה לא שאני לא נושמת,

אני לא מצליחה לפעום.

אל תשאל, תגיד לי.

תגלה, תשתעשע כמו ילד בחנות ממתקים.

הכל נרגע והעולם נמחק.

אני שוכבת על הצד,

והירח החיוור בוהה.

אריג לבן נשכב על החמוקיים,

מכסה בדיוק את מה שצריך.

הוא לא עוזב לרגע,

פוחד שאברח.

מחר הוא יחייך ויצחק על תמימות שנלקחה.

"תספרי לי" הוא יגיד,

אבל הנהר מציף ואין בי מילה.

והוא, חיוך נוטף ארס מתנוסס על פניו.

"אתה עוד תהרוג אותי"