דוגרי אני כותב עכשיו לעצמי ולפרוטוקול. כי נכון לעכשיו אין קוראים, כי הבלוג נסגר לשם פרטיות כי חניכים במקום שאני מדריך בו קראו בו תכנים לא הולמים (אני ממש משתמש במילה "אוראלי" הרבה מדיי, הא?). קיצר, אני לא יודע למה אני מדבר אליכם בכלל. אוף.
בכל מקרה, מה שחשוב לי הוא שבערך בת אדם אחת בעולם הזה תקרא אותו. אז אני אשלח לה את זה כבר באופן פרטי, עד שאמצא פורמט יותר טוב. החלטתי לא להשתמש יותר מדיי בכתיבה מטאפורית כי במטאפורות אנחנו מעולים וזה הרבה יותר קל, אבל החיים הם לא מטאפורה ספרותית יפה וכל יום בגרעין גורם לי להבין את זה. אז נדבר יחסית דוגרי.
טוב, באתי לספר בכל זאת סיפור מצוץ מהאצבע אבל מחקתי אותו עכשיו כי אין לי כוח. זו אולי לא המתודה הנכונה להעביר את המסר הזה, אבל אין מה לעשות. אני מתחמק כבר כמה זמן מלהגיד שאני מרגיש מאוהב, אבל זה מרחוק, וזה דורש בדיקה, ובכל זאת זה מאוהב. ומאוהב זה דבר שהוא חצי טוב. זה כמו להיות מסומם. ההרגשה מדהימה, אבל התפקוד על הפנים. אני לא חושב שאיי פעם כתבתי במשפטים כל כך קצרים לא בכוונה. ניראלי שזה בגלל שדפיקות לב ומחשבות שעוברות בראש קוטעות את הכתיבה ומשפיעים על התת-מודע שלי. אומרים שכל דבר באומנות מכוון, אבל אני כבר לא יודע אם הכתיבה שלי זו אומנות.
נו, שוב מחרטט. קיצר, אני מאוהב ואני לא מצליח להוציא מילה מהפה ליד הבחורה הכי יפה בארץ. שהכי כיף לקרוא דברים שלה והכי כיף כשאני יודע שהיא קוראת דברים שלי. שהיה ממש כיף כשהייתי יכול להתקרב אליה ושאני ממש מתחרט שלא עשיתי את זה יותר כשהייתה לי ההזדמנות. מקווה שהתבגרתי מאז, ומקווה שעוד יש לזה סיכוי ושזה לא משחק עם פסילה אחת. שוב מטאפורה. סעמק.
קיצר אפילו לכתוב לך אני לא יכול. אז בואי ננסה בטלפון. זה לא פנים אל פנים, ואנחנו מממששש גרועים בזה, וכנראה יהיה מביך ומוזר, אבל זה ללא ספק עדיף לי מלעמוד בצד ולחכות. פעם אחת בחיים שלי הייתי מאוהב ככה ואני לא אתן לזה לעבור ליד. חייב לנסות.
שלך, דר, ילד הקיץ, ג'מיני, מה שבא לך.
טוב החלטתי להמשיך לכתוב כי עדיין יש לי מלא על הלב והראש.
שואל את עצמי הרבה אם אני מספיק טוב בשבילך. איך אני מסוגל להיות איתך אם אני לא מסוגל לדבר איתך? איך אני מסוגל להיות איתך בשיא האינטימיות אם מלחיץ אותי להשמיע את דעתי ליידך? איך אני אמור להיות איתך אחד על אחד כשכל דבר שאני עושה ליידך מרגיש כאילו אני בתחרות עם כל העולם? ולמה לעזאזל השאלות האלה גורמות לי להרגיש כמו מטריד סדרתי?
אני באמת מרגיש כמו מטריד סדרתי. תמצאו לי דרך אחרת לאהוב, בבקשה. זה מקשה על שניי הצדדים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
