Politically Honest.

אז סוף סוף היגענו לרגע המיוחל - אני מבסוט על הגוף שלי. ודוגרי גם על המוח שלי פלוס מינוס.

ועדיין אני מרגיש שיש דגי פירנאה רעבים ששוחים לי בבטן ולא נותנים לי לנוח. גורמים לי להרגיש קטן. רעב. נמוך. ריק.

טוב לי עכשיו, באמת טוב לי, אבל היה לי הרבה יותר טוב אם היינו נרדמים ביחד אתמול. להחזיק אותך קצת באוויר. שהריח שלך ישאר לי קצת בחדר, שאני אתעורר איתו, אפתח את העיניים לפרצוף שלך, שהדבר הראש שאני אגע בו לא יהיה הפלאפון כדי לכבות שעון מעורר מוקדם בהגזמה אלא קימורי המותניים שלך.

סופ"ש שהיה מדהים אבל התבזבז מהבחינה הזו. מרגיש באמת שלם, חוץ מזה.

שלכם.