כל החופשות האלה עושות לי רע. כל הלבד הזה עושה לי רע.
אני מתרחק, אני מתקרב
אני פותח וסוגר ומפתח את הלב
אוהו, יותר קשה מכפי שזה נראה
עוד שבועיים או שלושה או ארבעה נתראה
רצון עז לעשות משהו רע
למישהו טוב
להבין למה לעזאזל בדידות לא מפחדת
מלאהוב
בצהרי יום העצמאות כולם בבית
אף אחד לא אצלי
אף אחד לא קורא
אף אחד לא מנסה
אני באון-אנד-אוף בכוח וביופי
כמו המזח אל מול
הגלים, התסכול
נשאר לעד, נשחק, מצהיב ומתפורר
גם כשאני עם חברה שלי אני מרגיש לבד
אולי אני צריך בעצם שתיים
אחת מצחיקה, מקשיבה, חכמה
ואחת שלא לובשת מכנסיים
גם כשאני עם חברים שלי אני מרגיש לבד
הלוואי ואשתחרר לפני 22
זה לא יקרה, אני מתפלא, לא ראיתי את זה בא
אחיה בכלא לפחות עד גיל מאתיים
אף אחד לא קורא
אף אחד לא מנסה
אני באון-אנד-אוף בכוח וביופי
כמו המזח אל מול
הגלים, התסכול
נשאר לעד, נשחק, מצהיב ומתפורר