בלילה ההוא שכמעט נהרגנו
היה לי בראש שירים אחרים בכלל
היינו על הכביש הלא כל כך ארוך
בחזור הביתה מהמועדון בנהלל
בלילה ההוא שכמעט נהרגנו
החבר הכי טוב שלי נהג לו כרגיל
איבדנו טיפ טיפה ת'דרך לא היינו בטוחים
בית אחותי באזור, אני עוד קצת מכיר
אבל הוא התעקש להשתמש בטכנולוגיה
חיפש על המסך עם אותיות את הכיוון
חבל שהמצפן הזה, הכל כך מדוייק וטוב
כבל מהר את המסכן לייסורי מצפון
בלילה ההוא שכמעט נהרגנו
החבר שמאחורה עוד זרק לי בקטנה
שכדאי שאני אחזיק לו את ההגה
בזמן שהנהג מחפש ת'אות הנכונה
ואני החלפתי התעסקתי וחיפשתי במקומו
עיניו חזרו לכביש, אך הוא לא חזר לעצמו
בשתיים נקודה שלוש שניות של חוסר רוגע,
צליל ההתנגשות חתך את אווירת הצחוק
בלילה ההוא שכמעט נהרגנו
שמעתי עיקומים של פח שריטה של מתכות
מזל שהוא נסע לאט, ושהרכב דיי גדול
אני ישבתי בפינה שבה קרה הכל
בהתחלה הוא לא הפסיק להתנצל
אחר הוא עבר לקללות ועצבים
לא היה לו איפה לעצור בצד הדרך
וכשעצר, הופתע, הנזק -
לא מהגרועים
בלילה ההוא שכמעט נהרגנו,
חזרנו הביתה בשלום, תודה לאל
השתיקה המעיקה וההלם במוחנו
נצר את לשוננו בעודו הוא משתולל
הגענו לביתי, יצאתי מחלון הדלת התקועה
אמרתי לחבר, אין מה להיתקע
למדנו פה שיעור חשוב על איך נוסעים ברכב
במחיר של פח ולא בחיי אדם
================================
המושבניק הישן שגר איתי בחדר
כבר שנה וקצת
משמש לי דוגמא, ויוצא הכי גבר
כל פעם שאפשר כמעט
מתן שנולד במושב הישן
לאבא חלקאי ולאמא מורה
לא דיבר ולא תיקשר כשהוא היה קטן
ועשה רושם של תקלה חמורה
הוא אהב להיות בשדות המושב
לטייל ולראות חלקאים עובדים
את מה שהוא עכשיו, אני חושב הוא חייב
לאביו עם הנטייה לניסונות מיוחדים
מתן שגדל במושב הישן
עשה זאת בין האופנוע הקטן לרפתנים
עבד בחקלאות של אבא, אותו כולם הכירו
והפיץ את כל הטוב שנתקע לו שם בפנים
עשה צרות ובלאגן לחצי מהועד
הסתבך באלימות, ולא באשמתו
הוא היה שמנמן ומבולבל, ולא רגוע
הוא רכב על האופנוע הקטן שוב לביתו
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
